94. אדריכל טומי אריה ריגלר חויב לשלם סך של כ-271,000 ₪ לאדריכל משה לופנפלד ז"ל​

בפסק דין מיום 26.11.2012 חייב כב' השופט רחמים כהן מבימ"ש השלום בת"א את האדריכל טומי אריה ריגלר לשלם לאדריכל משה  לופנפלד ז"ל, אשר היה מיוצג ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן סך של כ-271,000 ₪.

 

להלן קטעים מפסק הדין

 

בפני תובענה כספית אשר עניינה שיתוף פעולה בין אדריכלים.

 

התובע, לופנפלד משה ז"ל, היה אדריכל ובונה ערים במקצועו (להלן – התובע). במהלך שמיעת התיק נפטר התובע. בהחלטה מיום 25.01.2011, התקבלה בקשת ב"כ התובע, שהושמעה בעל-פה, כי עזבון התובע באמצעות רעייתו יבוא בנעליו.

 

הנתבע, אדריכל במקצועו, הוא הבעלים של "ט.ר. ייזום תכנון אסטרטגי בע"מ", העוסקת במתן שירותי תכנון בענף הבנייה (להלן – החברה). בזמנים הרלבנטיים לתובענה פעל הנתבע כעצמאי ולאחר ייסוד החברה, המשיך את פעילותו במסגרתה.

 

בחודש יולי 2003, נחתם בין התובע לבין הנתבע, הסכם לשיתוף פעולה בתכנון ופיקוח עליון של בניית מתנ"ס בכפר ערערה (להלן – ההסכם). במסגרת ההסכם נקבע, כי התמורה בגין שירותי האדריכלות אשר תתקבל בידי הנתבע מידי המועצה המקומית ערערה (להלן – המועצה) תחולק בין הצדדים באופן שווה. יצוין, כי ההתקשרות עם המועצה נעשתה על ידי הנתבע בלבד.

 

על פי טענת התובע, שיתוף הפעולה בין הצדדים נמשך בשני פרויקטים נוספים: בניית אשכול גנים בכפר ערערה ובניית בית ספר בכפר ערערה. בכתב התביעה נטען, שעל אף שהנתבע זכאי לקבל לידיו סך של 580,359 ₪, שולם לידי התובע סך של 76,800 ₪ בלבד, כך הנתבע נותר חייב לתובע סך נוסף של 213,380 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. לטענת התובע, במהלך הדיונים הסתבר, כי הנתבע קיבל לידיו מידי המועצה סך של 639,845 ₪ וכי יש לחשב את חלקו של התובע על פי סכום זה.

 

על פי טענת הנתבע, ההסכם לא חל על בניית בית הספר והגנים, אך הוא מאשר, כי היה שיתוף פעולה בין הצדדים לעניין בניית חלק מאשכול הגנים. לטענת הנתבע, התובע לא עמד בחלקו בהסכמים ולא ביצע את המוטל עליו, כך שבכל מקרה, אין הוא זכאי למחצית מהתמורה, כפי שהוסכם תחילה בין הצדדים.

 

בנוסף, חולק הנתבע על הסכומים הנטענים על ידי התובע. עוד לטענת הנתבע, בכל מקרה, מהסכומים הנטענים על ידי התובע, יש להפחית את שכר טרחת היועצים אשר לקחו חלק בפרויקט ושכרם שולם על ידי הנתבע.

 

דיון

 

הצדדים חלוקים ביחס לשאלת היקף העבודות שביצע המנוח ומכאן באשר לזכותו לקבל שכר מהנתבע, כנגזרת מהתשלומים שהנתבע קיבל מהמועצה. מהנדס המועצה, מר ראשד יונס, זומן על ידי התובע לעדות. בעדותו של מר יונס, אשר אינו צד מעוניין בתיק, יש כדי לשפוך אור ולסייע להכריע בין טענות התובע לטענות הנתבע. ביחס למתנ"ס העיד מהנדס המועצה, כדלהלן:

 

"ש: עכשיו שאלתי אותך ושים לב שהעבודה הסתיימה לקראת סוף 2009 כמה פעמים ואם בכלל זכור לך שנפגשת עם המנוח לא רק ב-2009, אני לוקח אותך עוד אחורה, אני לוקח אותך 2007, 2008, 2009, אני אומר לך שהמנוח לא נפגש איתך בתקופה הזאת. אלא רק אדון ריגלר. אתה יכול לאשר לי את זה?

ת: זה גם, גם המנוח ביקר בשטח ואני ראיתי אותו. אבל בוא נגיד,

ש: אנחנו לא טוענים שהוא לא היה, אנחנו רק טוענים שהוא,

ת: אז מה השאלה? שהיה בהתחלה ובסוף לא היה?...

ש: אנחנו אומרים שהמנוח היה בשטח בתקופה הראשונה שזה אומר 2003, 2004 אולי תחילת 2005 מעבר לזה לא היה.

ת: מבחינת פיקוח עליון הוא גם, הוא ליווה את הפרויקטים עד שלבי הסיום אבל לא בביקורים שהם אני מניח כל שבוע. גם אין צורך בזה שהוא יבוא כל, אולי כל כמה חודשים היה מגיע פעם אחת. טומי ריגלר,

ש: אוקי וכמה פעמים,

ת: או ביחד, אני לא זוכר את הדברים האלו, אני זוכר שהוא המשיך ועשה את הפיקוח העליון ביחד עם האדריכל טומי ריגלר.

ש: ואתה יודע להגיד לי כמה פעמים מר ריגלר היה? היה יותר, היה פחות?

ת: אולי קצת יותר"  (עמ' 32 - 33 לפרוטוקול).

 

ביחס לפרויקט גן הילדים טען התובע בתצהירו, כדלהלן: "הכנתי את כל התכניות הנדרשות וביצעתי את כל המוטל עלי על פי ההסכם. בגלל השיפוע הטבעי של המקום, שהוא כ-30% שורטטו על ידי מספר גרסאות למקום הגנים והגישה לכניסת הגן, שכן היא חייבת להיות ללא מדרגות, אלא על ידי רמפה שמתאימה לנכים. רצ"ב חלק מהתוכניות ומשני היתרי בניה שניתנו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עירון-ואדי ערה לגבי מבנה למתנ"ס בשתי קומות ולגן ילדים בקומת קרקע + הקמת גדר עליהם אני חתום כעורך הבקשה..." (סעיף 12 לתצהיר).

 

הנתבע לעומתו טוען בתצהירו, כי התובע לא מילא אחר התחייבויותיו, לא ליווה את היועצים, לא השתתף בישיבות הפיקוח העליון ולא נכח בישיבות עבודה (סעיף ה.1. לתצהירו).

 

התובע, למרבה הצער, נפטר לאחר הגשת התצהיר ולא ניתן היה לחקור אותו על היקף העבודה אותה ביצע בפרויקט הגנים.

 

מהנדס המועצה, מר ראשד יונס, העיד, כי התובע יחד עם הנתבע "תכנן לנו גני ילדים, שזה נקרא אשכול של גנים" (עמ' 7 לפרוטוקול). מר יונס הבהיר כדלקמן:

"שלושת הגנים הם שלושת גנים זהים, זאת אומרת זה שלוש זוגות של גנים שלפי הקו החיצוני נראה שזה זהה, אבל בביצוע אנחנו ביצענו רק שניים ואחר כך, ביצענו שני שלבים, שלב אחד שזה גני ילדים המרכזיים, שניים ואחר כך ביצענו לפני שנה וחצי או שנתיים התחלנו לבצע את הזוג השני, אבל הרישוי למשל זה היה על שני הגנים הראשונים, זאת אומרת היתר בנייה עבור רק השניים, אחר כך הוצאנו עוד פעם היתר בנייה על השניים, זאת אומרת אין תכנון מושלם של כל הגנים לביצוע. זה תוכנן בשלבים, אומנם הם זהים".

 

מר יונס הצהיר, כי התובע היה מעורב גם בשלב הביצוע של זוג הגנים הראשון:

"ש: ... איזה פעולות נוספות עשה מר לופנפלד בנושא של הגנים מתנ"ס, היו ישיבות, היו פגישות, היה פיקוח, לא היה פיקוח? בוא תספר לנו בבקשה מה הפעולות שהוא עשה.

ת: טוב, הקשר הישיר שלנו היה עם האדריכל טומי ריגלר, ובישיבות שלנו במועצה וגם באתר, אבל עם הביצוע גם אדריכל משה לופנפלד זיכרונו לברכה גם ביקר אצלנו יחד עם טומי ריגלר לפעמים, לפעמים לבד בפיקוח עליון מה שנקרא, שהוא בא לראות איך הגנים מתבצעים מבחינת הביצוע

ש: כלומר הוא ביצע פיקוח עליון על הגנים?

ת: כן.

ש: אוקי. עכשיו תאמר לי בבקשה לגבי המתנ"ס,

ת: רק הזוג,

ש: הראשון.

ת: השני לא.

ש: בסדר

ת: לשני לא, הוא לא,

ש: אוקי, אני מבין שלגבי המתנ"ס הוא גם ביצע את התוכניות של המתנ"ס ויש גם ההיתר מופיע שם השם שלו?

ת: כן.

ש: של לופנפלד, כן?

ת: כן. יחד עם כמו שאני אומר עם אדריכל טומי ריגלר.

ש: וזה נכון שנבנו 1500 מטר של המתנ"ס מתוך 1900 או שבינתיים כבר כל ה-1900 בנוי?

ת: לא, לא נבנה בחלקי.

ש: נבנה 1500 מתוך ה-1900?

ת: כן. לא יודע בדיוק את המספר אם אתה מדייק,...כאילו שלב א' ו-ב' נבנו," (עמ' 9-10 לפרוטוקול).

 

עוד הסביר מר יונס, כי  פרויקט הגנים בוצע בשלבים אך, למעשה היה מדובר בגנים זהים:

"ש: עכשיו, התכנון של שלושת הגנים כבר היה בתכנון הראשוני?

ת: שלושת הגנים הם שלושת גנים זהים, זאת אומרת זה שלוש זוגות של גנים שלפי הקו החיצוני נראה שזה זהה, אבל בביצוע אנחנו ביצענו רק שניים ואחר כך, ביצענו שני שלבים, שלב אחד שזה גני ילדים המרכזיים, שניים ואחר כך ביצענו לפני שנה וחצי או שנתיים התחלנו ביצוע את הזוג השני, אבל הרישוי למשל זה היה על שני הגנים הראשונים, זאת אומרת היתר בנייה עבור רק השניים, אחר כל הגנים לביצוע. זה תוכנן בשלבים, אומנם הם זהים,

ש: אבל התוכנית הראשונה שהוגשה הייתה לגבי כל הגנים?

ת: אין תוכנית שכוללת את כל, כל זוג בנפרד.

ש: כן אבל זה הוגש באיזה שלב? כבר בשלב הראשוני?

ת: במסגרת, במסגרת המיקום אנחנו מיקמנו שלוש זוגות של גנים, זאת אומרת זו ועוד זוג ועוד זוג. אבל הם בתכנון המקורי הם זהים. כן.

ש: אוקי. רק שיהיה ברור זה לא שפעם אחת עבור שני גנים ראשונים הוא הגיש ב-2003 אחרי זה על עוד שני גנים ב-2005 ואחר כך עוד שני גנים?

ת: לא.

ש: כל הגנים האלה זה אותם תוכניות שהוגשו כבר בשנת 2003?...כב' הש' כהן: בתוכניות שהגישו בפעם הראשונה היו שני גנים או שישה גנים?ש: הזמנתם שישה גנים,

ת: עיקר העבודה זה לתכנן.

אני רוצה להסביר לכם מה זה לתכנן שישה גנים. ני פשוט,

ש: זה לשישה גנים שלמעשה דומים אחד לשני או זהים כן?

ת: זה נכון" (עמ' 7-8 לפרוטוקול)

 

בנוסף, על פי עדותו, אמנם לצורך ביצוע זוג הגנים השני, הוגשה תכנית נוספת אשר לא בוצעה על ידי התובע, אך אין מדובר בשוני גדול כל כך:

"אז זהו זה לא כל כך שונה הטופוגרפיה כי זה אותו הר ואותם גנים כך שאם אתה מחלק את זה לעבודות זה נכון, אבל מבחינת ההשקעה בעבודה היא לא גדולה במיוחד שאתה עושה עוד זוג גנים אתה מגיש אותו לוועדה, כי אתה לוקח אותם תוכניות פחות או יותר, משנה בהם קצת, לא, אתה לא משקיע עוד פעם עבודה מאפס" (עמ' 35 לפרוטוקול).

 

כמו כן אישר העד, כי התכנית הראשונה היא העבודה העיקרית (עמ' 35 לפרוטוקול) וכי עבורה זכאי המתכנן ל-20% מסך התמורה הכוללת של הפרויקט (עמ' 36 לפרוטוקול).

 

מעדותו של מר יונס מתקבלת התמונה הבאה: התובע תכנן את כל הנדרש במתנ"ס ואף לקח חלק בפיקוח העליון, כאשר השלב השלישי של בניית המתנ"ס טרם הושלמה. ביחס לגנים, התקבלו בידי המועצה תכניות המתייחסות לשלושת זוגות הגנים. שני הזוגות הראשונים נבנו, כאשר ביחס לזוג הראשון, לקח התובע חלק גם בפיקוח העליון. התובע הוא שתכנן את הזוג הראשון, בעוד שהתכניות של הזוג השני, הושלמו על ידי הנתבע. הזוג השלישי לא נבנה.

 

באשר לשיפוץ בית הספר, התובע הצליח לשכנע, כי נטל חלק בתכנון בית הספר. התובע הגיש כנספח 11 תכניות המתייחסות לבית הספר, חתומות על ידו ועל ידי הנתבע. על כן יש לדחות את טענות הנתבע לפיהן התובע לא לקח חלק בתכנון בית הספר, כפי שהן מופיעות בסעיף 22 לתצהיר הנתבע. עם זאת, התובע לא השלים את מלוא המלאכה ביחס לבית הספר.

 

גם בעניין זה יש בעדות מהנדס המועצה כדי לשפוך אור על אשר אירע בפועל. מר יונס העיד, כי התובע לקח חלק בתכנון הרחבת בית הספר וכי בידי הנתבע התקבל תשלום עבור תכנון ראשוני זה:

"ש: בסדר, עכשיו זה  נכון שמר לופנפלד גם תכנן לפחות תכנון ראשוני את ההרחבה של בית הספר?

ת: כן יש תוכנית שהיא הראשונית שהוגשה אז לפני שמשרד החינוך, הסדר הוא ככה, קודם כל משרד החינוך מאשר פרוגרמה לבניית בית ספר או גן ילדים, לפי הפרוגרמה המתכנן מתחיל לתכנן. מה שנעשה פה שהוגשה תוכנית מה שנקרא "בלשון עממית "דרמושקה" שזה תכנון ראשוני של 6 כיתות לפני שאושרה הפרוגרמה. זה תוכנית שלא רצה לאף מקום.

ש: וזה ביצע לופנפלד ביחד עם ריגלר?

ת: יחד עם ריגלר כן.

ש: עכשיו תאמר לי אתה מתכוון לתוכנית הזו או שיש לך תוכנית נוספות לגבי בית הספר? יש שמה "גרמושקה" גדולה שהוצגה שמה, אני מציג לעד.

ת: ... כן זה התוכנית הזאתי, זה תוכנית של 6 כיתות תוספת לבית ספר טחסין.

ש: שמופיע שמו של לופנפלד כמתכנן?

ת: יחד עם האדריכל טומי ריגלר, שניהם ביחד, כן....

ש: בסדר, האם בידיך נמצאות תוכניות נוספות של שני האדריכלים לופנפלד וריגלר בקשר לבית הספר? זו התכנית היחידה שיש לך?

ת: זו התוכנית היחידה אחר כך בקשר לבית ספר אני אמרתי שזו תוכנית ראשונית שהוגשה לוועדה בשביל לקבל היתר בנייה אבל היות ולא הייתה פרוגרמה לבית ספר מאושרת משרד החינוך אז הטיפול נדחה עד שלפני שנה וחצי שנתיים אנחנו קיבלנו פרוגרמה מאושרת והוגשה לאחרונה תוכנית לאישור הוועדה ללא קשר עם האדריכל משה לופנפלד, רק האדריכל טומי ריגלר ועם עוד שותף חדש שהוא לקח.

ש: אוקי, עכשיו, כשאני מסתכל על ה-דפי חשבון של המועצה אני רואה שיש כבר תשלומים ב-2003 אתה רואה? תכנון כיתות תה"ה,

ת: כן זה מה שאני אומר,

ש: 45952, ובהמשך יש כאן עוד ב-25 למרץ תכנון כיתות תה"ה עוד 04, תכנון כיתות תה"ה זה גם בית הספר נכון?...

ש: אז אם זה כיתה זה בית ספר נכון?

ת: זה בית ספר נכון.

ש: אז כלומר, כל התשלומים האלה ששולמו בשנים הראשונות ב-2003,2004, שולמו בעקבות התכנון הראשוני שעשה לופנפלד עם ריגלר נכון? כי השינוי היה רק לפני שנה וחצי שנתיים?

ת: כן, כן,

ש: אז כלומר שילמתם עבור מה שבוצע אז?ת: כן אבל פה צריך להבין משהו חשוב, כי התכנון שאנחנו עבורו אנחנו משלמים עכשיו כסף זה לא אותו תכנון שהיה קודם" (עמ' 12-13 לפרוטוקול).

עוד הסביר מר ראשד יונס, כי השוני בין התוכנית הקיימת כיום לבין התוכנית שהייתה קיימת בעת הרלוונטית אינו גדול:

"ש: אני הייתי רוצה לשאול אותו שאלה, שאתה אומר שוני, יש שוני זה שוני מז'ורי מכריע או שינויים קלים?

ת: לא, לא שינוי קל אבל לא עקרוני ...

ש: הבסיס היא התוכנית שהוא עשה?

ת: כן אפשר להגיד ככה, הבסיס הוא אותו בסיס אבל פה חדר קטן יותר, פה חדר פחות, משנים דלת פה, דלת שם, צורה חיצונית,

ש: אבל התוכנית שלופנפלד עשה היא הבסיס לבית הספר?

ת: אפשר להגיד שהיא הבסיס אבל,

ש: אוקית: אי אפשר להתבסס עליה לביצוע" (עמ' 37 לפרוטוקול).

משמעות הדברים היא, כי ביחס לבית הספר התובע ביצע את התכנון הראשוני ועל כך הוא זכאי לתשלום, אך הוא אינו זכאי למלוא התמורה החוזית.

 

הסכומים המגיעים לתובע עבור חלקו בעבודות

 

גזבר המועצה העיד, כי בשנת 2004, שולם לנתבע סך של 335,020 ₪ כולל מע"מ עבור תכנון המתנ"ס (עמ' 54 לפרוטוקול). עוד העיד, כי סך הכל זכאי הנתבע לקבל עבור המתנ"ס סך של 334,944 ₪ בתוספת מע"מ. התובע זכאי למחצית מסכום זה. טענת הנתבע, כי חלקו של התובע בתכנון המתנ"ס היה קטן, אינה מתיישבת עם יתר העדויות בתיק, כאמור לעיל, והיא נדחית.

 

בנוסף, זכאי התובע לתשלום עבור העבודות אותן ביצע בגני הילדים. מהנדס העירייה אישר, שהנתבע קיבל סך של 109,192 בצירוף מע"מ עבור הזוג הראשון בגני הילדים (עמ' 21 ועמ' 26 לפרוטוקול). בנוסף אישר המהנדס, כי הנתבע יהיה זכאי לסכום דומה עם השלמת גן הילדים השני (עמ' 24 לפרוטוקול). ביחס לגן הילדים השני, אין התובע זכאי למלוא הסכום שכן חלקו בעבודה כולל את התכנון הראשוני בלבד. על אף שהתכנון הראשוני משמעותי, אין הוא מזכה את התובע במלוא סכום שכר הטרחה. מאידך, ברור מהעדויות, שהנתבע נסמך על התכניות שהוכנו על ידי התובע.

בנסיבות אלה שוכנעתי, שהתובע זכאי ל-30% מהתמורה עבור זוג הגנים השני. משמע 16,380 ₪ בתוספת מע"מ.

ביחס לבית הספר, טענות הנתבע, כי התובע כלל לא לקח חלק בתכנונו וכי הפרויקט הועבר לאדריכל אחר נסתרו ונמצאו כלא אמינות.

 

מעדות מהנדס המועצה עולה בבירור, כי התובע לקח חלק בתכנון בית הספר ומיתר העדויות עולה, כי הנתבע שיתף בפרויקט אדריכל אחר והמחה לו את זכויותיו,  אשר ברור שהן כפופות לזכויות התובע.

 

מכרטסת הנהלת החשבונות של המועצה (נספח 5 לתצהיר התובע) ניתן לראות, שהמועצה העבירה סך של 45,952 ₪ עבור "תכנון כיתות טאה"  ביום 31.12.2004, וסך של 74,711 ביום 24.02.2004 וסך של 31,621 ₪ ביום 25.03.2004. במועדים אלה היה התובע מעורב בפרויקטים וזאת על פי עדי המועצה. מהנדס המועצה אף הצהיר, כי התשלומים הם עבור התכנון הראשוני אותו ביצע התובע יחד עם הנתבע (עמ' 12-13 לפרוטוקול). על כן שוכנעתי, שהתובע זכאי למחצית מסכום זה (ללא מע"מ).

 

מהסכומים להם זכאי התובע יש להפחית שכר יועצים, אשר על פי טענת הנתבע, עומד על 176,919 ₪ (לא כולל מע"מ). אכן, על פי ההסכם בין התובע לבין הנתבע, היה על התובע לשאת במחצית משכר היועצים, כך שהוא מקוזז מחלקו בשכר. עם זאת, הסכום אותו יש לקזז הוא עובדה שעל הנתבע להוכיחה. 

 

לאחר שעיינתי בחשבוניות אותן הציג הנתבע ובהסכמים הנוגעים לעניין היועצים, שוכנעתי כדלהלן:

הנתבע שילם סך של 56,750 ₪ עבור תכנון הקונסטרוקציה של המתנ"ס לחברת א.מ.י מהנדסים.

נספחים יג1', יג3' לתצהיר הנתבע הן חשבוניות של חב' א. לבנטר עבור עבודות שנעשו ב"קלנסואה" ועל כן החשבוניות אינן רלוונטיות לעניינינו. נספח יג5 הוא חשבונית עבור "תחנה לבריאות המשפחה קלנסואה גמ"ח גן ילדים ערערה גמ"ח". מאחר ולא ברור איזה חלק מהסכום הוא עבור התחנה לבריאות המשפחה ואיזה עבור גן הילדים, לא ניתן להתייחס לחשבונית זו.

נספח יג7 הוא חשבונית עבור "גן ילדים ערערה.." ועל כן הנתבע זכאי לקזז סך של 1,100 ₪ ללא מע"מ הנקוב בה. נספח יג9' הוא חשבונית על סך 2,145 ₪ בתוספת מע"מ, עבור "ע"ח גן ילדים ערערה". החשבונית היא מיום 22.02.10 ולא ברור האם מדובר בגן הילדים הראשון או השני. על כן, לכל היותר, זכאי הנתבע לקזז 30% מהסכום הנקוב בחשבונית, שהרי התובע זכאי היה לשכ"ט של 30% מגן הילדים השני. כלומר, הנתבע זכאי לקזז סך של 322 ₪ בתוספת מע"מ.

נספח יד'1 הוא חשבונית על סך 4,000 ₪ עבור "מתנ"ס ערערה חישוב כמויות", הנתבע רשאי לקזז סכום זה. נספח טו1' הוא חשבונית עבור הדמיה, עברו מתנ"ס ערערה על סך של 6,214 ₪ ללא מע"מ.

נספח יז' 1 הוא חשבונית מיועץ החשמל ג'באלי סאלח על סך של 3,000 ₪ כולל מע"מ עבור גני ילדים ערערה, יז3' הוא חשבונית עבור תכנון חשמל מתנ"ס 5,000 ₪ ללא מע"מ, הנתבע זכאי לקיזוז שתי חשבוניות אלו. יז5' היא חשבונית עבור "תכנון מתקני חשמל" מבלי שכתוב באיזה פרויקט ועל כן לא ניתן לקזזה. כך גם בנספח יז7' כתוב חשבון חלקי עבור גני ילדים" ולא מצוין היכן.

הקבלות אשר צורפו כנספח יח1' הן קבלות עבור "עבודות שרטוט". איני סבור כי מדובר בשכר יועצים.

החשבונית בספח יט1' היא "עבור מתנ"ס ערער" ממכון העתקות אור, מתקבלת.

נספח יט2 אינו נושא כותרת והחשבונית בו לא מתקבלת.

חשבוניות כ1', כ3', כ4' ו- כ6' ניתנות לקיזוז. סך הכל 15,483 ₪ (ללא מע"מ).

נספח כ7' הוא קבלה ולא ברור למה היא מתייחסת.

את החשבוניות כ8', כ9', ו-כ11' בסך כולל של 7,670 ₪ ניתן גם לקזז.

סך הכול שוכנעתי, שהנתבע הוציא סך של 98,117 ₪ בתוספת מע"מ. על התובע לשאת במחצית הסכום, היינו, 49,058 ₪.

 

לסיכום:

 

עבור פרויקט המתנ"ס זכאי התובע למחצית מסך של 334,944 ₪ בתוספת מע"מ, שהם 167,472 ₪, בתוספת מע"מ.

עבור גני הילדים זכאי התובע למחצית מסך של 109,192 ₪ בתוספת מע"מ עבור זוג הגנים הראשון וכן ל-30% נוספים ממחצית הסך של 109,000 ₪ שהם 16,380 ₪ עבור זוג הגנים השני וסך הכול 70,976 ₪, בתוספת מע"מ.

עבור פרויקט בית הספר זכאי התובע למחצית מסך של 152,284 ₪ עבור תכנון בית הספר, וסך הכול – 76,142 ₪, כולל מע"מ.

סך הכול זכאי התובע לקבל מידי הנתבע 238,448 ₪ בתוספת מע"מ ו- 76,142 (כולל מע"מ). מסכומים אלה יש לקזז את הסכומים אשר התקבלו מידי הנתבע במהלך השנים בסך של 79,281 ₪ (כולל מע"מ) וכן סך של 49,058 ₪ (לא כולל מע"מ) בגין חלקו של התובע בשכר היועצים. למען הסר ספק, על כל הסכומים אשר אינם כוללים מע"מ, יש להוסיפו.

 

סוף דבר

 

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים המפורטים לעיל, בניכוי שכר היועצים הקבוע לעיל והסכומים אשר שולמו לתובע, כמפורט לעיל בפסקה הקודמת. הסכום לתשלום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התובענה ועד לתשלומו המלא בפועל.

 

כמו כן, הנתבע ישלם לתובע סך של 6,000 ₪ עבור הוצאות משפט וכן סך של 15,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין, עבור שכ"ט עו"ד. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

 

ניתן היום,  י"ב כסלו תשע"ג, 26 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.