84. חברת מכלוף בכור ובניו בעמ חויבה לפצות את רוכשי דירה בגין ליקויי בניה בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ​

חברת מכלוף בכור ובניו בעמ חויבה לפצות את משפחת אליעזר אשר הייתה מיוצגת ע"י עוד צבי שטיין מרמת-גן בגין ליקויי בניה בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

תביעה זו ענינה ליקויי בניה שנתגלו בדירתם של התובעים.

הדירה נשוא הדיון נרכשה מהנתבעת 1 אשר התחייבה לבנותה על פי התקן והמיפרט הטכני אשר צורף לחוזה.

לאחר קבלת מכתבו של עו"ד שטיין הזמינה נתבעת 1 חוו"ד מטעמה (ת/2(י)) ובהסתמך על חוו"ד זו בוצעו תיקונים בדירה.

תיקונים אלה לא השביעו את רצונם של התובעים ועל כן הוגשה התביעה שבפני.

לאחר שנשמעו עדויות שני המומחים מטעם הצדדים הוסכם על מינויו של מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס אהרון סוקולוב, אשר הגיש את חווה"ד והשיב לשאלות הבהרה של באי כח הצדדים.

איש מהצדדים לא ביקש לזמן את מהנדס סוקולוב לחקירה על חווה"ד.

לאחר שעיינתי בחווה"ד של מר סוקולוב נחה דעתי כי המומחה עשה מלאכתו נאמנה לאחר שבדק את הדירה והתייחס לכל הפרטים הרלבנטיים.

על פי חווה"ד הנ"ל נתגלו בדירה שורה של ליקויים משמעותיים. לדוגמא, קורות הבטון במרפסת השמש הדרומית אינן ישרות וניכרת בהן שקיעה קלה ותחתיתן אינה אופקית. הפרוזדור הפנימי צר מהקבוע על פי תקנות התכנון והבניה. הבידוד הטרמי של קיר הממ"ד נמצא לקוי.

כמו כן נמצא ליקוי הנובע מכך שמספר לא קטן של מרצפות נמצאו מוכתמות בעיקר בחדר המגורים בפינת חדר שינה הורים ובמקומות נוספים. על פי חווה"ד ליקוי זה אסור לחלוטין. כן קבע המומחה שגם הנחת הריצוף נעשתה בחלקה שלא כהלכה ונמצאו מספר רב של מרצפות בולטות או שקועות מן השטח.

לאור ממצא זה קבע מהנדס סוקולוב כי יש לחדש כ-60 מ"ר במשטחי הריצוף. אלא שהתיקון המוצע יוכל להתבצע רק באם ימצא ריצוף תואם לריצוף הקיים – ולהשקפתו של המומחה דבר זה אינו פשוט כל עיקר. באם לא ימצא ריצוף תואם יהיה צורך להחליף את כל הריצוף. דהיינו 150 מ"ר. בתשובה לשאלות הבהרה שהופנו לעד ע"י ב"כ נתבעת 3 השיב כי הפגם שנתגלה בריצוף הנו פגם בייצור ודחה את האפשרות לפיה הפגמים הינם תוצאה של נזקים שנגרמו ע"י בעלי הדירה או בעלי מלאכה שהועסקו על ידם.

פיצוי או תיקון על ידי הנתבעת 1

נתבעת 1 גורסת שיש לאפשר לה לבצע את התיקונים על פי החוזה ועל פי חוק מכר דירות. להשקפתי, עקב התנהגותה חסרת תום הלב הנוגדת את סעיף 39 לחוק החוזים איבדה הנתבעת את זכותה לבצע תיקונים.

בע.א. 4445/90 עמיגור (ניהול נכסים) בע"מ נ' מאיוסט ואח' וערעור שכנגד דינים לד 611 נאמר ע"י בית המשפט העליון:

"... המערערת ביקשה שתינתן לה עצמה האפשרות לתקן את הליקויים, אך בית המשפט סרב, הוא הצביע על הסחבת והניסיונות הכושלים לתיקון הליקויים שהיו מנת חלקם של התובעים במשך תקופה כה ארוכה, לכן החליט כי זכותם של המשיבים היא לקבל מהמערערת פיצוי כסף לבצע את התיקונים בעצמם. בדרך כלל עניין הוא לשיקול הדעת של בית המשפט קמא אם ראוי, בנסיבות המקרה, לתת לצד הנפגע סעד של אכיפה או סעד של פיצויים. בית המשפט קמא לא טעה כאשר בחר, בנסיבות המקרה, בסעד של פיצויים".

כן נפסק בע.א. 472/92, 553 זלוצקין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ וערעור שכנגד פד"י נ(ג) 858 (עמ' 863):

"אמנם, במקרה מתאים יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על פי המדיניות המשפטית הרצויה ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכוח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית, במקרה שלפנינו, העידו כמה מן הדיירים בדבר הליקויים בדירותיהם (בעיקר, ליקויי ריצוף חמורים, רטיבות והיעדר אוורור), ועל ניסיונות כושלים של עובדי הקבלן ושלוחיו לתקן את הליקויים ... בנסיבות אלה, נראה לי שזכותו של המוכר לערוך תיקונים בעצמו מוצתה, בלא הצלחה, ואין לכפות על הקונה תיקונים חוזרים של אותו מוכר שאיבד את אמונו ואת חזקתו באותו עניין.

זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיני אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצמם הליקויים או מזלזל בהם מראש".

ויפים דברים אלה גם לענייננו. כפי שהוכח בעדותו של התובע ואושר בעדותו של מר גדעון מכלוף הנתבעת התכחשה לחלק מן הליקויים אשר לא תוקנו עד למועד הכנתה של חווה"ד של המומחה מטעם בית המשפט ובחרה באופן שרירותי לתקן ליקויים מסוימים בלבד, ומעיד מר מכלוף:

"ש.: קיבלתם את חווה"ד של פורת.

ת.: קיבלנו וביצענו את התיקונים שנראה לנו שאנחנו צריכים לבצע, וגם לפי חווה"ד של פינטו היינו אמורים לבצע את התיקונים שהיינו אמורים לבצע".

גישה מתנשאת זו מוצאת את ביטויה גם בהתכתבות בין הצדדים. במכתבו של ב"כ הנתבעת 1 מיום 18.12.95 משיב עו"ד בן דוד לפנייתו של ב"כ התובעים בה התבקש תיקון ליקויים על פי חווה"ד של מר פורת וכותב:

"...

5. אם מרשייך החליטו לנסות ולסחוט כספים ממרשתי כעולה מסעיף 6(ג) למכתבך, מרשתי דוחה ניסיון זה בשאת נפש (כך במקור – ש.ד.).

6. מרשתי לא תודיע דבר בכתב ואין להתנות את ביצוע תיקוני שנת הבדק בכל תנאי שהוא..."

יצוין כי משפט אחרון זה מהווה תשובה לבקשת עו"ד שטיין להודיעו בכתב מהם התיקונים שהנתבעת מוכנה לבצע.

סבורני כי רוכש דירה הפונה לקבלן בבקשה לבצע תיקונים ומסתמך על חוו"ד של מהנדס מטעמו זכאי להתייחסות עניינית בה יפרט הקבלן באילו ליקויים הוא מודה וכיצד בכוונתו לתקנם אלא שהנתבעת אשר חששה להודות בליקוי כלשהו שמא תאלץ לשאת בהוצאות תיקונו בחרה בנשק המתקפה במקום להשיב באופן עניני ולגופו של עניין.

יצוין כי גם להשקפתי זכותה של הנתבעת לחלוק על קביעותיו של מהנדס פורת, אולם זאת רק לאחר בדיקה ותוך התייחסות לטענות הדיירים.

עוד יצוין כי הליקויים אשר פורטו בחוות דעתו של מהנדס פינטו תוקנו רק בחלקם. לא בוצע ציפוי תרמי בקיר חוץ דרומי. לא בוצע איטום מישקים במרפסת שמש והפגמים בריצוף המרפסת תוקנו שלא לשביעות רצון התובעים (ת/2(י)) ונראה כי הנתבעת בחרה לתקן את הליקויים הלקים בלבד והתעלמה מהאחרים.

מן המקבץ עולה כי למרות ההזדמנות שנתנה לנתבעת 1 לתקן את הליקויים בדירת התובעים לא כל הליקויים תוקנו – ראה חוו"ד מהנדס סוקולוב. אשר על כן, אני סבורה שהנתבעת מיצתה את זכותה לבצע תיקונים ועתה עליה לפצות את התובעים ולאפשר להם לתקן בעצמם את הטעון תיקון.

האחריות לריצוף הפגום

כפי שנקבע בחוו"ד מהנדס סוקולוב, במרצפות ששימשו לריצוף דירתם של התובעים נתגלו פגמים שנגרמו בייצור.

עינינו הרואות כי בשנת 1995 הודתה נתבעת 3 בקשר שבינה לבין האריחים הפגומים אולם הטילה את האחריות למצבם על שכם התובעים.

למרות שנציגיה ביקרו בדירת התובעים מספר פעמים איש מטעמה לא טען שהאריחים שבהם רוצפה הדירה לא סופקו על ידי נתבעת 3 או שהמוצר שנרכש היה מסוג ירוד או פגום. רק לאחר שנתבעת 2 – הקמעונאית – חדלה להתקיים ואיש מטעמה לא נכח בדיונים, מנסה נתבעת 3 לנצל פירצה זו ולהתכחש לקשר שבינה לבין האריחים. נראה כי טענות אלה מהוות המשך ישיר לניסיונותיה של הנתבעת 3 להתנער מאחריותה למוצר הפגום בתירוצים מתירוצים שונים.

מן מקובץ עולה כי הנתבעת 3 הודתה בכך שהיא זו שסיפקה את האריחים הפגומים לנתבעת 2 שמכרה אותם לתובעים.

יתרה מכך, נציגים מטעמה ביקרו בדירת התובעים מספר פעמים ואף הציעו הצעות לפתרון הבעיה ועל כן לא נותר לי אלא לקבוע שהוכחה לשביעות רצוני אחריותה של הנתבעת 3 לפגמים שנתגלו באריחים.

באשר לשטח הריצוף אותו יש להחליף.

ניתן היה לצפות מיבואנית האריחים שנציג מטעמה יעיד האם ניתן להשיג אריחים זהים להחלפת 60 מ"ר משטח הרצפה. אולם ראיה כזו לא הוצגה ומאחר והמומחה, מר סוקולוב, מציין כי השגת אריחים זהים אינה פשוטה כל עיקר ולאור ניסיון החיים המלמד כי כמעט בלתי אפשרי לאחר מספר שנות שימוש להתאים אריחים בגוון זהה, סבורני כי המסקנה המתבקשת היא שאין מנוס אלא להחליף את כל הריצוף.

שכר טרחת השרברב

התובעים דורשים פיצוי בסך 1,200 ש"ח אותם שילמו לשרברב שחיבר את הדירה לזרם המים מאחר ובעת קבלת החזקה לא היו מים בדירה. אולם, לאור העובדה שהחשבונית נושאת תאריך של למעלה משנה לאחר אותו מועד ומאחר והשרברב לא זומן להעיד על מנת לתמוך בגרסת התובע, החלטתי לדחות התביעה ככל שהיא נוגעת לראש נזק זה.

​