67. קבלן שיפוצים חויב לפצות בעלי דירה בגין ליקויי בניה ועיקר תביעתו נדחתה​

ת"א (נתניה) 12691/00 - זוארץ אלון נ' פרידלנד אלה ואח' שלום נתניה

 

קבלן שיפוצים חויב לפצות בעלי דירה בגין ליקויי בניה ועיקר תביעתו נדחתה.

 

קבלן שיפוצים זוארץ חויב ע"י כבוד השופטת דפנה בלטמן קדראי מבית משפט השלום בנתניה לשלם לבעלי דירה משפחת פרידלנד אשר הייתה מיוצגת על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן פיצויים בגין ליקויי בניה שהתגלו בשיפוץ שביצע עבורם בדירתם. ביהמ"ש דחה את עיקר תביעתו של הקבלן בגין תוספות הבניה שדרש.

 

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:

 

בפני תביעות הדדיות אשר הגישו הצדדים זה כלפי זה.

 

התובע הינו קבלן אשר בצע עבור הנתבעים עבודות הרחבה בביתם, שכללו הקמת מבנה בן שני חדרים ושירותים מעל גג דירתם וכן ריצוף הגג וחיפוי מעקה הגג (להלן:" העבודות"). תביעתו, אשר הוגשה מלכתחילה לבית המשפט לתביעות קטנות, הינה ליתרת שכר עבודתו בגין העבודות.

 

התביעה הנגדית הינה תביעה לקיזוז שכר ששולם ביתר וכן לפיצויים בגין ליקוי בניה שנתגלו בעבודות. התובע בתביעה העיקרית יכונה "התובע" ואילו הנתבעים בה יכונו להלן: "הנתבעים".המחלוקות בין הצדדים נוגעות הן להתחשבנות ביניהם: מרכיבי שכר העבודות וקיזוזים שיש לקזז ממנו וכן לקיומם של ליקויי בניה ולזכות לפיצוי בגינם.

 

לאחר שנסיונות בית המשפט להביא את הצדדים להסדר כלשהו בתיק זה, לרבות הסדר דיוני, לא צלחו, ולאחר ששני הצדדים הגישו חוות דעת מהנדסים לגבי חישוב ערכן של תוספות בניה וקיזוזים שונים (בשאלת ההתחשבנות) ולגבי הליקויים ועלויות תיקונם, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, המהנדס אורלנסקי.  

 

אין מחלוקת כי השכר לו זכאי התובע בגין העבודות הנו זה אשר נקבע בהסכם, זה אשר נקבע בהסכם התוספות וכן שכר בגין תוספות מוסכמות נוספות (להלן: "התוספות הנוספות"), שההסכמה לגביהן לא הועלתה על הכתב. 

 

אין אף מחלוקת כי לא כל העבודות שנכללו בהסכם בוצעו על ידי התובע וכי לכן זכאים הנתבעים לקיזוז חלק מהתמורה שעל פי ההסכם.

 

סכומי התוספות הנוספות. התובע פירט עבודות שונות שטען כי ביצע וטען כי תמורתן היא בסך 11,220 ש"ח בתוספת מע"מ. הנתבעים לא הכחישו כי התובע ביצע את התוספות הנוספות שפירט (להוציא נושא המדרגות אליו אתייחס בפרק אחר), אך טענו כי העבודה בגינם נכללה בהסכמים וכי התובע לא זכאי היה לתמורה נוספת או כי דרש תמורה העולה על שווים. טוענים הם כי תוספת התמורה לה זכאי התובע בגין עבודות אלה הוא סך 1,810 ש"ח בתוספת מע"מ (מכתב עו"ד אייזק) או 1,865 ש"ח בתוספת מע"מ (סעיף 16 ו' לתצהיר הנתבע).  לסיכום פרק זה, הוכחה זכאות התובע לתשלום, לפני קיזוזים, סך 153,352 ש"ח כולל מע"מ.

 

מסכומים אלה יש לקזז סכומים בגין הספקת אביזרים שונים על ידי הנתבעים. הצדדים לא היו חלוקים בקשר לאביזרים ולחומרים עצמם ונתגלעה ביניהם מחלוקת קלה אודות שווים. המומחה אורלנסקי קיבל את עמדת הנתבעים במחלוקת זו, והחלטתי לאמץ הערכתו לעניין גובה הקיזוז בנושא זה.

 

הצדדים הסכימו כי יש לקזז מתוך התמורה סך 7850 ש"ח בתוספת מע"מ בגין אי ביצוע מדרגות על ידי התובע. התובע טען בכל זאת כי מתוך סכום לקיזוז זה יש לזכותו בסך 2,800 ש"ח בגין ביטולה המאוחר של עבודת המדרגות, לאחר שכבר רכש חומרים והחל בעבודה. התובע לא הוכיח טענתו בעניין זה, מאחר ולא נכח בהסכם לביטול עבודת המדרגות, לא העיד את אביו שנכח בהסכם זה וגירסת הנתבע 1 לפיה הסכם ביטול המדרגות חייב ביטול מלוא תמורתן לא נסתרה.

 

סכום נוסף שיש לקזוז הוא שווי החיסכון שנגרם לתובע כתוצאה מהשינוי בבניית המעקה. המומחה אורלנסקי קבע את גובה החסכון, לא נשמעה ראיה סותרת, וקבלתי, לפיכך, את הקביעה לגבי מלוא הקיזוז כפי שנקבעה בחוו"ד אורלנסקי, בסך כולל של 17,697 ש"ח בתוספת מע"מ, ובסך הכל 20,705 ש"ח.

 

לפיכך זכאי היה התובע לשכר בסך 132,634 ש"ח (לאחר קיזוזים מהתמורה הכוללת). מתוך שכר זה שילמו הנתבעים סך 130,478 ש"ח.

 

לפיכך נותרו הנתבעים חבים לתובע סך 2,156 ש"ח כולל מע"מ.

לפיכך יש לקבל את תביעת התובע לתוספת שכר עבודתו בשיעור זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.11.99, דרישת בא כוחו לתשלום תמורת העבודות, ועד התשלום המלא בפועל.  

 

ליקויי הבנייה

 

הוכח כי בעבודות היו ליקויים שונים. בחוות דעת אורלנסקי נקבעו שמונה עשר ליקויים שונים שיש לתקנם. ליקויים אלה הינם שיפועים לא נכונים במקלחות, ליקויים באיטום, ליקויים בעבודות טיח, תיקון סדקים, ליקויים באורך דלתות וכיור ותיקוני צביעה.

 

עלות תיקונם של כל אלה הוערך על ידי המומחה אורלנסקי בסך 14,900 ש"ח לפני מע"מ. יש לציין כי ליקויים אלה ברובם המכריע הינם מסוג הליקויים השכיחים המתגלים במהלך תקופת הבדק שלאחר הבניה (הנתבע העיד כי אף את ליקויי הרטיבות גילו אחרי חודשים,ראה עמוד 32 לפרוטוקל שורה 5).

 

המהנדס גליצנסקי, עד תביעה 1, אישר חלק מהליקויים שנמצאו בחוו"ד אורלנסקי, ושלל אחרים.

 

מצאתי את חילוקי הדעות בין מהנדסים אלה לא משמעותיים, ומכל מקום, העדפתי את חוו"ד המומחה אורלנסקי הן משום הנייטרליות והן משום שבחוות דעת ההמהנדס גליצינסקי לא פורט ערך התיקונים ומצאתיה חסרה ולא מפורטת דיה.לפיכך הנני קובעת כי הליקויים אשר פורטו בחוות דעת המומחה אורלנסקי הם אלו המצויים בדירה וכי תיקונם היה באחריות התובע.

 

הצדדים חלוקים בשאלה האם זכאי התובע לתקן ליקויים אלה, אם לאו. הנתבעים טוענים כי דרשו מהתובע פעמים רבות את תיקון הליקויים, מציגים הם מכתבים מהימים 30.5.00, 25.6.00 (נספחים ה/1 ו- ה/2 לתצהיר התובע) ובהם התייחסות לליקיים וכן את מכתב התובע מיום 10.7.00 (נספח ו' לתצהיר תובע) בו הינו מכחיש קיים ליקויים כלשהם (אם כי הובעה בו הסכמה לתיקוני סדקים). טוענים הם כי אף במכתב עו"ד איזיק שמרו הם זכויותיהם לתבוע תביעותיהם מהתובע. טענו הם כי התובע החמיץ זכותו לביצוע תיקונים בדירה וכי במצב הנוכחי אי האמון בין הצדדים רב ואין לאפשר לתובע התיקון, אשר אף יצריך התערבות ופיקוח של בית המשפט.

 

התובע טוען כי לא התכחש מעולם לאחריותו אך תבע כי תשולם לו מלוא התמורה תחילה וכי טענת הנתבעים לעניין הליקויים לא היתה אלה ניסיון להעלאת תביעה נגדית באמתלה להמנע מתשלום חובם. כמו כן טען כי לא הוצגה לו תחילה רשימת ליקויים כלשהם, וכי בכל עת שנטען כלפיו לליקויים גילה נכונות לתקנם.  

 

למרות קביעתי לעיל, בכל זאת סברתי כי לא יהיה זה נכון במקרה זה לאפשר לתובע תיקון בעין של הליקויים. בין הצדדים מתח רב, נראה כי עויינותם ההדדית רבה ובהתחשב בכך שממילא עלות התיקון אינה גבוהה, סברתי כי נכון יהיה מבחינת האינטרס של כל הצדדים להורות על פיצוי כספי כחלף לתיקון בעין. 

 

התובע הוכיח כי הינו זכאי ליתרת תמורת העבודות בסך 2,156 ש"ח. הנתבעים הוכיחו כי בדירתם ליקויים אשר על התובע לפצותם בגינם.

 

קבעתי כי על התובע לפצות את הנתבעים בעלות תיקון זו.