65. ליקויי בניה- קבלן שיפוצים חויב לפצות בעלי דירה בגין ליקוי בניה
קבלן שיפוצים חויב לפצות בעלי דירה אשר היו מיוצגים על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בגין ליקויים ופגמים בבניה שבוצעה על ידו שבסופו של דבר קוזזו כנגד יתרת חוב שבעלי הדירה נותרו חייבים לקבלן בגין העבודות שבוצעו על ידו.
להלן קטעים נבחרים מפסק הדין
מונחות בפני תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן, ביתרת חוב, לתובע, בגין תמורת חלק מעבודות שיפוץ, שביצע התובע, דוד כהן [יקרא להלן: "התובע" או "הקבלן"], בדירת הנתבעים אהרון ואורית יוסף [יקראו להלן: "הנתבעים"], לפי הזמנתם, ובפיצויים בגין נזקים נטענים שנגרמו לנתבעים בתביעה שכנגד. 5129371בין הצדדים נערך הסכם לביצוע העבודות.
ביום 29/3/01, דרש התובע מהנתבעים, במכתב [נ/ד], תשלום יתרת חוב ע"ס 44,521 ש"ח [עפ"י מע"מ, בהיותו של המע"מ בשיעור של 17%].בביום 30/5/01 הנתבעים השיבו לתובע במכתב [נ/ז], בו הם חולקים על מכתבו, ומודיעים לו שבין הצדדים סוכם שהתמורה בגין העבודות הינה, 138,000 ש"ח. לאחר שהנתבעים שילמו לתובע, 122,000 ש"ח, נותרה יתרת חוב על סך 16,000 ש"ח, שאת תשלומה הם מעכבים עד לתיקון הליקויים החמורים שנתגלו בעבודת השיפוצים המהווים הפרת ההסכם. גדר המחלוקת בשתי שאלות, האחת, מה שעור החוב שהנתבעים נותרו חייבים לתובע, אם בכלל.
במסגרת המחלוקת בדבר גובה החוב, יש לברר מה הסכימו הצדדים, לאחר סיום העבודה, בדבר ההנחה מיתרת החוב שנותר לתשלום. והשניה, האמנם נתגלו ליקויים בעבודות התובע, באופן שלנתבעים נגרמו נזקים המזכים אותם לפיצויים ממנו. לטענת התובע, החוב מורכב, האחד, מיתרה, על פי הצעת המחיר וההסכם המקורי. התובע מודה, שבסיום העבודות התקיימה פגישה בינו לבין אחיה של הנתבעת. בפגישה ביניהם, סוכם על הנחה של 10,000 ש"ח, מכלל יתרת החוב, בתנאי של תשלום מיידי וסילוק סופי ומוחלט של יתרת החוב. כיון שהחוב לא סולק, סיכום זה, לטענתו, אינו רלוונטי. לשיטתו, הגיע לו סה"כ 166,936 ש"ח. הוא קיבל 121,000 ש"ח, בהתאם לחשבוניות. נותרת יתרת חוב על סך 45,936 ש"ח נכון ליום 16/3/01 {עפ"י מע"מ 18%}. מכאן התביעה לתשלום יתרת החוב בתוספת ההפרשים. לטענת הנתבעים בקליפת אגוז,הקבלן לא עמד בהתחייבויתיו בהסכם, הקבלן לא עמד בהבטחותיו עובר ובעת ההתקשרות בין הצדדים. הוא התנהג באופן בלתי הולם כלפיהם וכלפי עובדים אחרים בדירה שאיתם הסתכסך.
הקבלן עשה כרצונו. את הריצוף החדש הוא הדביק על הישן, במקום לפרק תחילה את הריצוף ע"י הספק. חרף התנגדותם הנמרצת, הניח הקבלן את הריצוף החדש על הישן. כך נוצרו שלוש שכבות ריצוף. לשיטתם, הקבלן ריצף בניגוד לכל היגיון ולכל צורת עבודה מקובלת ועל מנת לחסוך לעצמו זמן. בשל רשלנותו של הקבלן, בהכנת תשתיות, לא הונחו מתחת לריצוף, צינורות הגז, למרות שהם לא ויתרו על הצורך שהצינורות יעברו מתחת לריצוף. הצינורות מצויים עד היום בצורה מרושלת ולא בטיחותית, על גג הבניין.
הקבלן גם לא דאג להכין תשתית מתאימה, לפי בקשות טכנאי המזגנים. אשר לתמורה, לטענת הנתבעים, סוכם כי, התמורה בגין העבודות הינה 138,000 ש"ח. הם שילמו 122,00 ש"ח. נותרה יתרת חוב של 16,000 ש"ח. את יתרת החוב הם מעכבים תחת ידם עד לתיקון הליקויים החמורים שנתגלו בעבודה, המהווים הפרת החוזה [מכתבים נ/ז].
לטענתם, לנוכח חוות דעת המומחה, שמונה ע"י בימ"ש בכדי לבדוק אם היו נזקים, לאמוד ולהעריך אותם, יש לחייב את הקבלן לשלם להם, סה"כ 69,412 ש"ח, נכון ליום 24/4/02, בתוספת הפרשים. דיון;לבדיקת טיב העבודה שביצע הקבלן, ועלות תיקונים של פגמים שימצאו, אם ימצאו, מינה בית משפט, כמומחה מטעמו, את אינג' שמואל פן {להלן: המומחה}, שחיווה דעתו, ביום 24/4/02 גובה החוב לקבלן;כאמור לעיל, הסכום שהתחייבו הנתבעים לשלם, מורכב מתשלום עבור עבודות מקוריות, וכן תשלום עבור עבודות נוספות.
עפ"י ההסכם התחייבו הנתבעים לשלם לתובע עבור העבודות המקוריות, סך של 112,500 ש"ח בתוספת מע"מ:"הקבלן יבצע את העבודה לפי התוכנית ששורטטה על ידי הקבלן, לפי הצעת המחיר שהוגשה על סך 112,500 ש"ח, בתוספת מע"מ". לסיכומו של עניין, אני מעמידה את סך התמורה, שהיו אמורים הנתבעים לשלם לתובע על כדי הסכום של: 165,177.58 ש"ח = [מע"מ] 18%+27,481+ 112,500. הנתבעים שילמו לתובע סך של 121,000 ש"ח.
יתרת חובם של הנתבעים: 44,177.58= 121,000- 165,177.58 תביעה שכנגד;כאמור הנתבעים טוענים שבשל נזקים שגרם להם התובע, באופן ביצוע עבודתו, נגרמו להם נזקים שבגינם עליו לפצותם בפיצויים אותם הם מעריכים בסכום העולה על יתרת חובם לתובע.
ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו לחוות את דעתו [להלן: חוו"ד], בכדי להכריע בטענותיהם של הנתבעים, באשר לליקויים שנעשו ע"י התובע בפרוייקט.
מתן אפשרות לתקן; בנסיבות העניין הקיימות, התרשמתי שקיים חוסר אמון מוחלט בין הצדדים, ולפיכך אני קובעת שהנתבעים יבצעו בעצמם את התיקונים.
לנוכח כל האמור לעיל, התרשמתי שבהתנהגותו, גרם התובע לנתבעים עוגמת נפש שבגינה הם זכאים לפיצוי.
על פי שיקול דעתי, אני מעמידה את הפיצוי בראש נזק זה על כדי הסכום של 4,000 ש"ח. לסיכום התביעה שכנגד: אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעים, פיצוי [לא כולל את הפיצויים לליקוי בריצוף, והוצאות דיור חליפי וכדו'] לנתבעים בגין הליקויים בסך של 11,850 ש"ח .לסכום זה יש להוסיף, עפ"י חוו"ד המומחה, 20% , כך שהפיצוי יעלה כדי 14,220 ש"ח.
באשר למע"מ, המומחה קובע: "כמו כן, לעלויות התיקון יש להוסיף מע"מ..."על כן הפיצוי בסך 14,220 ש"ח, בתוספת 18% מע"מ, יעלה כדי 16,779.6 ש"ח.
לסכום זה יש להוסיף סך של 10,000 ש"ח לפיצוי עבור הליקוי בריצוף [סכום זה כולל בתוכו מע"מ], וכן פיצוי עבור עלות ההוצאות שיגרמו לתובעים בגין עלות הפינוי לרבות דיור חליפי לבני המשפחה, בעת הפינוי, שאני מעמידה כדי הסך 8,000 ש"ח, וכן פיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 4000 ש"ח.
סך כל הפיצויים: 38,779.6 ש"ח = 16,779.6+10,000+8,000+4,000.משמצאתי שלתובע בתביעתו מגיעה יתרת חוב של 44,177.58 ש"ח, ומשמצאתי שלנתבעים מגיעים פיצויים בסך של 38,779.6 ש"ח, אני מקזזת את האחד כנגד השני באופן שמסכום 44,177.58 ש"ח, אני מפחיתה סכום של 38,779.6 ש"ח, ומגיעה לתוצאה של 5,397.98 ש"ח. 5,397.98=38,779.6-44,177.58.
סוף דבר; אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הסכום של 5,397.98 ש"ח, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום זה ועד ליום התשלום בפועל.
אשר להוצאות [לרבות שכ"ט מומחים], ושכ"ט עו"ד, מאחר שהתביעה והתביעה שכנגד כל אחת מהן התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה, כל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן היום 20/01/04 בהעדר הצדדים.
הותר לפרסום מיום: 20/01/04.
ד.גבע, שופטת