64. ליקויי בניה- חברת גבעת המוזיאון חוייבה לפצות בגין ליקויי בניה רוכשי דירה​

חברת גבעת המוזיאון רחובות בע"מ חוייבה לפצות את משפחת כהן רוכשי דירה אשר היו מיוצגים ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בגין ליקויי בניה, עגמת נפש ושכ"ט עו"ד.

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

מהות התביעה ועיקרי טענות בעלי הדין

בפניי תביעה שעניינה ליקויי בניה בדירת מגורים שרכשו התובעים מן הנתבעת בפרויקט מגורים שהקימה הנתבעת ברחובות. בכתב התביעה עתרו התובעים לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 50,089 ש"ח, שנטענו בכתב התביעה כאומדן תיקון ליקויי בניה, הוצאות ונזק בלתי ממוני, כפי שיתואר להלן. 

התובעים פנו אל מנהל הפרויקט מטעם הקבלן המבצע, מר ניסים לוי, והתריעו בפניו אודות הליקויים האמורים. מר לוי הגיע אל הדירה לשם בדיקת הליקויים הנטענים, והודיע לתובעים כי על מנת לתקנם יש להמתין לעונת הקיץ הקרבה, היינו, המתנה של כ- 7 חודשים, שבמהלכם נותרו הקירות רטובים ונוטפי מים.

המומחה מטעם בית המשפט

בהחלטתו מיום 15.12.05, מינה בית המשפט את אינג' בס מרדכי, מהנדס בניין בהכשרתו, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן - "המומחה")

המומחה ריכז את עלות תיקון הליקויים, כפי שאותרו על ידו בדירה, וסיכם את סך כל העלות בסכום של 21,745 ש"ח (לא כולל מע"מ), תוך שהוא מציין כי הנ"ל הנ"ל מבטא אומדן עלות תיקונים על ידי קבלן מזדמן מטעם התובעים, כי במידה והעבודות יבוצעו על ידי הנתבעת, יש להפחית 15% מהעלות הנ"ל; כמו כן המליץ המומחה להוסיף 10% עבור פיקוח הנדסי ועבודות בלתי צפויות, ולבסוף העריך את משך הזמן לתיקון בכ- 20 יום, וציין כי

ניתן להמשיך ולהתגורר בדירה במהלך ביצוע התיקונים.

ב"כ הצדדים הפנו אל המומחה שאלות הבהרה, והמומחה השיב עליהן ביום 19.2.06. בתשובות ההבהרה התייחס המומחה לסעיף 4 לחוות דעתו העוסק בסוגיית האיטום והרטיבות, ואישר כי אכן סעיף זה בחוות דעתו מתייחס לשני חדרי רחצה שונים, במפלסים שונים של הדירה.

תיקון בעין או תשלום פיצויים

התובעים פרטו במסגרת תצהיר עדותם הראשית את תולדות פניותיהם המרובות בכתב לנתבעת, שנותרו ללא מענה, (ס' 8-18 לתצהיר עדותם) וכן עמדו על עובדת ביצוע תיקונים "קוסמטיים" כהגדרתם על ידי הנתבעת.

במהלך עדותה, חזרה התובעת וטענה כי מכתבי התובעים נותרו ללא מענה, הגרם שאמרה כי נעשו ניסיונות תיקון מטעם הנתבעת (שם, בעמ' 7). התובעת הדגישה במיוחד את ליקויי הרטיבות אשר נותרו בעינם, חרף הניסיונות הרבים לתקנם (שם, בעמ' 8).

עד הנתבעת, ניסים לוי, טען בעדותו כי הנתבעת תיקנה גם את ליקויי הרטיבות כדבעי, אך משהופנה לחוו"ד המומחה, טען כי הנתבעת לא תיקנה מוקד רטיבות אחד עליו לא ידעה (שם, בעמ' 10). עד נוסף מטעם הנתבעת, מר שלמה זוארץ, עמד בעדותו על העובדה כי התובעים מסרו לנתבעת את מפתח הדירה, וכי פועלי הנתבעת תיקנו מספר מוקדי רטיבות במהלך כ- 5 ימי ביקורים בדירה (עדותו בעמ' 12,13 לפרוט').

 חומר הראיות שבפניי מלמד אפוא, כי התובעים אכן אפשרו לנתבעת להיכנס לדירתם, פעמים מרובות, על מנת לאפשר לה לבצע התיקונים הנדרשים, אלא שהנתבעת לא השכילה למצוא פתרון מקיף לריבוי הליקויים, כמתבקש מחוות דעת המומחה.

אשר לסוגית האלומיניום; הנתבעת נמנעה מלזמן את המומחה לחקירה ובכך קיפחה בידה את הזכות להשיג על ממצאיו בסוגית האלומיניום. אני פוסק אפוא כי יש לחייב את הנתבעת גם בעלות תיקון ליקוי האלומיניום.

כמו כן, אני פוסק כי לא הוכח בפני שליקויי הרטיבות תוקנו, ומאידך, הונחו בפניי נסיבות המלמדות כי הנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים בעין, ועליה לפצות את התובעים בסכום אומדן הליקויים ע"פ קביעת המומחה, בסכום של 28,706 ש"ח כולל מע"מ כדין, ו- 10% (בגין פיקוח הנדסי).

פיצוי בגין נזק בלתי ממוני

התובעים מעמידים את הסכום בגין ראש נזק זה סך של 13,000 ש"ח.

התובעים גורסים כי נגרמה להם, בשל עומק הליקויים ותקופת התמשכותם, מידה גדולה של פגיעה ברווחה ועוגמת נפש, ואף צפויה להיגרם להם עגמת נפש נוספת במהלך ביצוע עבודות התיקונים. לטענתם, "מדובר בסבל מתמשך של שנים רבות מבעיות רטיבות ונזילות קשות, אין ספור 'תיקונים' כושלים שגרמו לתובעים מפח נפש אכזבה וסבל מצטבר מדי שנה בשנה" (סעיף ד.1. לסיכומי התובעים).בתצהיר עדותה של התובעת ובסיכומי התובעים, עמדו הם על הנזקים שנגרמו להם, הסבל, אבדן הנוחות, אבדן הנאה מרכושם, בזבוז זמן רב, אי נוחות כתוצאה מניסיונותיה הרבים של הנתבעת לתקן את הליקויים בדירה.

טענותיהם של התובעים בנוגע לליקויי איטום ורטיבות אומתו בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, וחוות דעתו נתקבלה על דעתם של שני הצדדים. אין ספק בעיניי כי ליקויי רטיבות כה ממושכים, אשר צצו והתגלו כל פעם במיקום אחר בדירה, יוצרים מפגע שיש בו לפגום קשות ברווחתו של רוכש דירה ובהנאתו ממנה.

לכך מצטרפת העובדה שהתובעים נאלצו לסבול תקופות ממושכות של כניסת ויציאת עובדים ופועלים מדירתם, דבר שבפני עצמו מהווה, לכל הדעות, חוסר נוחות, בלשון המעטה.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הבאות בחשבון, אני פוסק לתובעים סך של 10,000 ש"ח כפיצויים בגין נזק בלתי ממוני.

סוף דבר

אני מקבל את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של38,706 ש"ח, כדלקמן:עלות ביצוע תיקונים(כולל מע"מ ופיקוח): 28,706 ש"חנזק בלתי ממוני: 10,000 ש"חסה"כ: 38,706 ש"ח

הסכום הנ"ל ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום של 5,000 ש"ח, ושכ"ט עו"ד בסכום של 8,000 ש"ח.

ניתן היום, ב' באלול, תשס"ז (16 באוגוסט 2007), בהעדר הצדדים. 

מרדכי בן חיים, שופט  

​