53. ליקויי בניה- קבלן ומהנדסת בנין חויבו לפצות בונה בית בגין ליקויי בניה

 

כבוד השופט איתן אורנשטיין חייב את הקבלן בידני רמי ואת המהנדסת פאר מרים לפצות את רוני חבא אשר היה מיוצג ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בגין ליקויי בניה אשר נגרמו לביתו שנבנה ושופץ.

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

התובע 1, (להלן: "התובע"), הינו בנם של התובעים מס' 2 ו 3, (להלן: "ההורים"). ההורים הינם בעלי זכויות החכירה במגרש עליו נבנה הבית.

 

הנתבע 1, (להלן: "הקבלן"), בצע את שירותי בניית השלד בלבד, בהתאם להסכם שנחתם בינו לבין התובע ביום 3.2.97.

 

הנתבעת 2, (להלן: "המהנדסת פאר"), הינה מהנדסת בניין במקצועה ובהכשרתה. בין התובע לבין המהנדסת הוסכם בשלהי שנת 1996 כי האחרונה תשמש כמהנדסת האחראית לקבלת היתר הבניה וכל הכרוך בכך.

 

התובע החליט לבנות בית חד משפחתי. התובע בחר לא לפנות לקבלן ראשי לביצוע העבודות ואף לא מינה גורם מפקח על כל שלבי הבניה, אלא בחר לבצע את התכנון והבניה באמצעות קבלני משנה ששכר. התובע התקשר עם הקבלן בהסכם לפיו יבנה הקבלן את שלד הבית על פי תוכניות. במקביל, התובע התקשר עם המהנדסת פאר שקיבלה על עצמה להיות עורכת הבקשה, המהנדסת האחראית לתכנון השלד, האחראית לביצוע השלד והאחראית לביקורת. לאור הכרות המהנדסת פאר עם השרטט, נשכר האחרון על מנת לשרטט את התרשימים הדרושים לשם הגשת התוכניות, וכן לסייע בקבלת ההיתר, במיוחד לאור עבודתו בוועדה.

 

המהנדסת פאר חתמה במהלך הבניה על מספר אישורים מהותיים הנדרשים לקבלת היתר בניה וחיבורי תשתית כמו גם היתר לאכלוס הבית, כדלקמן:

 

לפי התכנון, ביסוס הבית הינו על כלונסאות לעומק של 7 מ', על מנת להפריד בין הבית לבין הקרקע, בהתחשב בכך שהאדמה במקום היא כבדה, המשנה את נפחה בעקבות שינויי לחות. הקבלן החל בביצוע הבניה לפי התוכניות שהוכנו. קודם יציקת הרצפה הראשונה החליט התובע להגביה את המפלס התחתון של הבית, מעבר למאושר בהיתר הבניה.

 

בעניין זה התעוררה מחלוקת בין הצדדים שכן לטענת הנתבעים הדבר נעשה על מנת לאפשר לתובע לבנות בעתיד מרתף או תוספת בניה אחרת בתחתית הבית בניגוד להיתר, טענה זו הוכחשה על ידי התובע. אין ספק כי ההגבהה האמורה חייבה שינויי בקונסטרוקציה של השלד, דבר אשר בדיעבד, התברר כי לא נעשה ולא שונה, והתכנון ההנדסי נשאר כמות שהיה. עוד עולה כי לא ניתן לשינוי האמור כל ביטוי בתוכניות להפרש הגבהים ואין כל פרטים למדרגות החיצוניות שהוספו, בעקבות השינוי בבניה (להלן: "השינוי בבניה"). השינוי בבניה גם חייב פתרון של ניקוז מי הגשמים נוכח הפרשי הגובה שלא נעשה.

 

בין לבין, התגלו בבית סדקים בקירות, אשר מופיעים הן בחלקו החיצוני והן בחלקו הפנימי של הבית. התובע פנה למומחה מטעמו, המהנדס בן חורין, שערך ביקור בבית והגיש ביום 5.8.2002, חוות דעת. בחוות הדעת, פרט בן-חורין את ממצאיו בדבר קיום סדקים ניכרים וליקויים, וכן פירט את עלויות התיקון הניכרות. בהסתמך על חוות הדעת של בן-חורין דרש התובע לחייב את הנתבעים בעלות תיקון הליקויים, אך אלה כפרו בחבותם כמו גם בקיום סדקים הנטענים.

מומחה בית המשפט:
נוכח פערים גדולים בין עמדות הצדדים, החלטתי בישיבת בית המשפט מיום 2.12.03, על
מינוי של מומחה מטעמו של בית המשפט, המהנדסת עפרה גלבוע (להלן: המומחית"). המומחית ביקרה בבית, ביום 22.6.04 והגישה ביום 5.7.04, את חוות דעתה, ובהמשך מסרה תשובות הבהרה ונחקרה על חוות דעתה.
 

ממצאי המומחית:
מפאת חשיבות חוות הדעת להכרעה ראיתי לנכון לציין את עיקריה:

 

השלד, כולל השינויים שנערכו בו, לרבות הרמת המבנה ויישור מפלס הכניסה נבנה ע"י הקבלן בתאום, באישור וע"פ הנחיותיה של המהנדסת פאר.
אין בתוכניות המאושרות ביטוי לשינויים האמורים.
בחלוף שנתיים מאז השלמת השלד, ורק לאחר תוכנית שינויים שערכה המהנדסת גריידי התקבל היתר.
המהנדסת פאר נשארה גם בשלב של תוכנית השינויים, כמהנדסת האחראית לתכנון השלד, אחראית לביצועו ולפיקוח עליו.

 

לעניין הסדקים:
מחוות הדעת עולים ממצאים חד משמעים באשר לקיומם של סדקים, מקור הסדקים כמו גם פתרון לתיקונם:
קיימים סדקים אופקיים, אנכיים ואלכסוניים בקירות, בתקרה, ברצפה ובעמוד מרכזי מתחת לרצפה. הסדקים הגדולים ביותר הם האלכסוניים המצויים בקיר החזית אשר נפתחו עד עובי של כ- 8 מ"מ משני צידי הקיר.
מאשרת כי כל הסדקים המצויינים בחוות דעתו של המהנדס בן-חורין אכן קיימים בבית. מצויים גם סדקים נוספים שכנראה עדיין לא התפתחו בעת ביקורו בבית. מדובר בסדקים העוברים לכל רוחב הבניין בתחתית הרצפה המוגבהת ובערך באותו מקום גם בתחתית תקרת הבטון בכניסה, סלון ומטבח.

מיון הסדקים הקיימים ופתרונות לתיקונם:
המומחית בחוות דעתה כמו גם בחקירתה, חילקה את הסדקים למספר סוגים, כאשר לדעתה, מקור כל סוג סדקים, נובע בחלקו משינויים אקלימיים רגילים ומוכרים להם נדרש פתרון מסויים וסדקים אחרים, נובעים כתוצאה מהשינוי בבינוי, דהיינו הגבהת מפלס הקרקע מבלי שהוסדר המתחייב כתוצאה מכך בתחום ההנדסי ולכך פתרונות שונה, כמפורט להלן:
לסיכום, סבורה המומחית כי הסדקים האלכסוניים הגדולים הקיימים בבית, הם הסדקים המשמעותיים, המצריכים טיפול יסודי, נוצרו עקב התרוממות יסודותיו בצורה לא אחידה, בייחוד בחלקו הקדמי, עקב כמויות המים הגדולות שהצטברו מתחתיו, בחורף והתייבשו בקיץ וזאת כתוצאה מהשוני בין התוכניות לבין הבינוי בפועל. שאר הסדקים הקיימים הם אופייניים לבתים חדשים ומתוקנים בדרך כלל בתום תקופת הבדק השנתי ע"י הקבלן ואינם מופיעים שוב.
המומחית אומדת את עלות תיקון הליקויים בסך 97,500 ש"ח, לא כולל מעמ ופיקוח למחירי אפריל 2004.

המחלוקות:
בין הצדדים קיימות מספר מחלוקות הדרושות להכרעה:
מקור הליקויים וסיבת התרחשותם.
תפקידו של כל אחד מהנתבעים והצדדים השלישיים בבניית הבית.
האם יש לזקוף לחובת התובע את התרחשות הליקויים, ואם כן מה שיעורה?
חבות הנתבעים להיווצרות הליקויים:

הגעתי לידי מסקנה לפיה יש לייחס למהנדסת פאר, את החבות העיקרית לכשל בהתהוות
הסדקים האלכסוניים, ואבהיר:המהנדסת פאר היא אחראית על הבנייה. המהנדסת פאר לא חלקה על היותה אחראית על הפיקוח העליון לנושא השלד.
עדותה של המהנדסת פאר, שזורה בתשובות בלתי מהימנות, אינן מתיישבות עם המסמכים, התוכניות והעדויות האחרות, דבריה, סתורים על פניהם, והדברים הגיעו עד כדי הימנעות להשיב על שאלות מחמת הפללה עצמית.
התנהגותה של הגב' פאר, מעוררת תוגה בלבי בדבר התנהלות מהנדסת בישראל, שלא בחלה ליתן אישורים לוועדה לתכנון ובנייה, בידיעה שאלה אינם משקפים את המציאות, על כל ההשלכות החמורות של הדבר.

 

המהנדסת פאר הודתה למעשה כי לא עשתה מלאכתה נאמנה שעה שחתמה על כל האישורים, ביום אחד, מבלי לרשום תאריכים (עמוד 42 שורה 6 ואילך), ומבלי שיכלה ליתן הסבר לפשר התנהגותה. זאת ועוד, היא לא ווידאה האם אלה משקפים נאמנה את המצב. חמור מזאת, המהנדסת פאר אף נמנעה מלהשיב על שאלות בהקשר זה מחמת הפללה עצמית, הימנעות העומדת כנגדה (בעמוד 42 שורה 1-4, ועמוד 46 שורה 23).

 

המהנדסת פאר נתנה ידה לבניה שונה מהמותר מבלי לוודא את התאמת הקונסטרוקציה. על המהנדסת פאר היה לדאוג לתכנון ולבניית קורות קשר או קורות תחתונות ברצפת הבטון, דבר שהיה מונע התפתחות הסדקים (עמוד 7 לחוות דעת המומחית).

 

לא היה בפי המהנדסת פאר הסבר מדוע לא רשמה תאריכים על האישורים עליהם היא חתומה (עמוד 42 שורה 6); לא כל שכן, אישרה שחתמה עליהם ביום אחד, לאחר סיום הבניה.

 

איני מקבל את ניסיונה של המהנדסת פאר להרחיק הימנה את האחריות על ידי טענה כי חשבה שהשרטט הוא אדריכל והוא האחראי לכשלים. אין עסקינן בהנדסאי אלא בשרטט, דבר שהיה ידוע היטב למהנדסת פאר שכן השניים עבדו שנים רבות ביחד ויש להניח שהמהנדסת פאר מודעת להכשרתו ועיסוקו. מעל ומעבר, אם היה השרטט אדריכל ולא רק שרטט, אזי הוא היה חותם על הבקשה להיתר ולא הייתה נדרשת רק חתימתה.
מהאמור לעיל עולה כי המהנדסת פאר לא קיימה את המוטל עליה כאחראית על פיקוח עליון של הבניה, וכקבוע בתקנה 2 לתקנות וכפי שפורש בהלכה:
לפיכך על המהנדסת פאר היה גם לוודא כי נושא הניקוז מוסדר, על מנת למנוע חדירת מים לחלל מתחת הבית, שעלול לפגוע ביסודות, ובהמשך לגרום להתהוות הסדקים.
מכל המקובץ מתבקשת מסקנה אחת, המהנדסת פאר, התרשלה בביצוע מלאכתה.
יש ליחס למהנדסת פאר חבות של 80% לקיום הסדקים האלכסוניים.

סבורני כי חלקו של הקבלן הינו שולי באשר להתהוות הסדקים האלכסוניים וזאת כי בנה לפי תוכניות שהיו בידו ואינו מוחזק כמומחה לעניין קונסטרוקציה. עם זאת, הקבלן פעל בידיעה ברורה כי בניית השלד בפועל על ידו, שונה וחורגת מהיתר הבניה, ואינה תואמת איפוא את תוכניות ההנדסאיות. מחקירתו בבית המשפט עולה כי הקבלן בחר שלא להפעיל שקול דעת, וקבל את כל ההנחיות שנתנה לו המהנדסת פאר, הקבלן לא ביצע בפועל שינוי קורות בהתאם לשינוי המבנה והגבהתו. בחקירתו בבית המשפט ניסה הקבלן למזער את חלקו, כאשר נשאל לגבי אנשי מקצוע נוספים אשר לקחו חלק בתכנון השלד טען כי לא ידע מי הם (עמ' 36 שורה 6).
בחקירתו בבית המשפט מודה הקבלן כי היה מודע לכך שהבניה המתבצעת על-ידו אינה בהתאם להיתר (שורה 10 ע"מ 36). סבורני כי קיימת חובה על קבלן אשר מודע לכך שיש שינוי בבנוי בין ההיתר הקיים והתוכניות שניתנו קודם למתן ההיתר, לבדוק אם כתוצאה מהשינוי, לא נדרשת התאמה של תכנון השלד, כגון שינוי בקורות, בכמות הבטונים, החיזוקים וכדומה.

 

למצער, חובה הייתה עליו לפנות למהנדסת פאר ולהסב תשומת לבה לכך, או לשאול את מזמין
העבודה, דהיינו התובע האם נתן דעתו לכך שכתוצאה מהשינוי שהוא מבקש, יש לבחון את ההלשכות ההנדסיות. קבלן בנייה, אינו אמור לטמון ראשו בחול, להתעלם מהמציאות כהוויתה, לבנות לפי תוכנית קיימת, כאשר ברור לו שישנם שינויים מהותיים. לפיכך, אני קובע את חבות הקבלן בשיעור 10% להתהוות הסדקים האלכסוניים.

הנזקים וההוצאות:
לפי חוות דעת המומחית, עלות תיקון הליקויים הינו 96,000 ש"ח, בצירוף מעמ. לא ראיתי מקום להתחשב בהכנת עלות תוכניות הקשחה, שכן מדובר בשינוי שיזם התובע ולכן ממילא עליו לשאת בסכום זה.
עוד זכאי התובע לפיצוי בגין עגמת נפש הנאמד בזאת לסך 12,000 ש"ח, לאחר שהפחתתי את תרומתו לנזק.
בסכום ההוצאות להן זכאי התובע יש להביא את הוצאות המגורים חלופיים לתקופה של ביצוע התיקונים, למשך שבוע הנאמדים לסך של 3,500 ש"ח.יתר ההוצאות להן זכאי התובע הן שכר המומחה מטעמו וכן חלקו בשכר המומחית ואגרת בית המשפט. אמדתי את ההוצאות דנן, בהתחשב בתוצאה ואני קובע את סכום ההוצאות המגיע לתובע, לסך של 8,000 ש"ח. עוד זכא התובעים לשכר טרחה בסך 6,500 ש"ח בצירוף מעמ.

 

אין אבחנה בין עלות תיקון הסדקים האלכסוניים כתוצאה מרשלנות המהנדסת פאר והקבלן כפי שקבעתי לעיל, לבין יתר הליקויים אשר לפי קביעת המומחית הם בגדר נורמה אשר מתוקנים במסגרת שנת בדק. מכל מקום, מהממצאים עולה כי עלות תיקון הסדקים האחרים הינה שולית מכלל יתר הסדקים, מה גם שלצורך תיקונם לא נדרש פינוי מהבית ולכן מכלל העלויות אייחס סך של 3,500 ש"ח לעלות תיקון הסדקים שאינם האלכסוניים, ועלות תיקון זה תושת במלואה על הקבלן.

סוף דבר, דין התביעה להתקבל
בעלות תיקון הסדקים האלכסוניים בסך של 92,500 ש"ח, בצירוף פיקוח בסך של 10% עליו וכן מע"מ כדין, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד הידוע באפריל 2004, יישאו הצדדים הבאים:
המהנדסת פאר בשיעור של 80%, והקבלן בשיעור של 10%. את יתרת העלות יספוג התובע, בגין אשם תורם.
הקבלן ישא גם בעלות תיקון הסדקים האחרים הידועים בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ ריבית והפרשי הצמדה למדד באפריל 2004
עוד תשא המהנדסת פאר בעגמת נפש של התובע בסך 12,000 ש"ח, וכן בהוצאות התובעים ושכר טרחת עו"ד בסכומים האמורים לעיל.

 

המזכירות תעביר את העתק פסק הדין, ליועץ המשפטי לממשלה, אשר ישקול את צעדיו נוכח הממצאים אשר בפסק הדין בנוגע להתנהלות הנתבעת 2.

ניתן היום כ"ד בניסן, תשס"ז (12 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.​

banner 3d