47. ליקויי בניה- חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ חויבה לשלם פיצויים לרוכשי דירה בגין ליקויי בניה​

חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ חויבה לשלם פיצויים בגין ליקויי בניה למשפ' שטייניק רוכשי דירה אשר היו מיוצגים ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן.

 

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

 

מהות ההליך ועיקר טענות בעלי הדין

 

בפני תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה שהתגלעו בדירת התובעים.

 

הנתבעת עתרה איפוא לדחיית התביעה, בהיותה קנטרנית וטרדנית.

 

מומחה בית המשפט

 

לנוכח פערי ההערכות בין דו"ח התובעים מזה ודו"ח הנתבעת מזה, מינה בית המשפט כמומחה מטעמו את אינג' מיכאל רוזפלד (להלן: "המומחה").המומחה ביקר בדירה, עיין בדו"ח התובעים ובדו"ח הנתבעת וביום 5.8.04 הוציא מלפניו חוות דעת בגידרה תיאר את הליקויים שאיתר והעריך את אומדן תיקונם.

 

המחלוקת

 

האם פטורה הנתבעת מחובת הפיצוי (או התיקון בעין) - כולה או מקצתה?

האם פקעה זכותה של הנתבעת לתקן בעין וגמלה זכותם של התובעת לקבלת פיצוי כספי?

גובה הנזק.

 

דיון וממצאים

 

פטור מאחריות לליקויים גלויים

 

הנתבעת טוענת כי אין התובעים זכאים לתיקון ו/או פיצוי בגין ליקויים שהיו קיימים בדירה בעת חתימת החוזה.

 

אני דוחה טענה זו: הגם שסעיף 3.3 להסכם כולל בחובו ויתור של התובעים לגבי אי התאמות שניתן לגלותן לפני חתימת ההסכם ו/או במועד המסירה, נדחות הוראות ההסכם מפני הוראות סעיף 4א לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר") וכי כמתבקש מהוראות סעיף 7א לחוק המכר; אין להתנות על הוראותיו אלא לטובת הקונה.

 

חומר הראיות שבפני מוכיח בצורה חד משמעית כי התובעים הודיעו לנתבעת על מלוא היקף הליקויים בדירה כבר, למצער, ביום 16.5.02 (סעיף 15 לתצהיר התובע) דהיינו, בתוך פחות משנה מן המועד בו הועמדה הדירה לרשותם (סעיף 4א(א)(1) לחוק המכר). ודי בכך כדי לדחות לחלוטין את טענת הנתבעת בעניין זה.

 

הנתבעת הוסיפה וטענה כי אין לחייבה לפעול בניגוד להוראות התקנים המחייבים וכי שעה שהוראות התקן אינן מחייבות לבצע פעולה מסוימת, אין עילה לחייב את הנתבעת.

 

אין בידי לקבל טענה זו:

 

תיקון בעין או פיצוי כספי

 

אין חולק כי הוראת סעיף 4ב לחוק המכר מגלמת את התובנה לפיה הסעד הראשוני לו זכאי רוכש דירה "לקויה" הוא ביצוע תיקונים בעין ע"י המוכר, להבדיל מתשלום פיצויים. עם זאת, מנוסח הסעיף נלמד כי זכותו של המוכר (הנתבעת) לבצע תיקונים בעין כפופה, בבחינת שטר ושוברו בצידו - לעשות זאת בתוך פרק זמן סביר. 

 

בעלי הדין חלקו אלו על אלו בשאלה עד כמה גילתה הנתבעת מוכנות לתקן את הליקויים ובאיזו מידה שיתפו עימה התובעים פעולה. 

 

התמונה הכללית שהצטיירה בפני מלמדת איפוא כי הגם שהתובעים "תרמו", במידה מסוימת, לסיכול מלאכת תיקון הליקויים על ידי הנתבעת, הייתה ידה של זו רבה לאין שיעור בביצוע בלתי מושכל של העבודה (הקצבת פועל אחד בחודש מרץ 2002) וגילוי יכולת מוגבלת באיתור מקור הליקויים.

 

וגם טענתה המתריסה של הנתבעת, לפיה, סיכלו התובעים את עבודת האיטום שהנתבעת ביקשה לבצע באמצעות חברת שילר - לא הוכחה כדבעי ובעדותו לא יכול היה שילר לאמת את גרסת הנתבעת, לפיה סירבו התובעים לאפשר גישה מדירתם לדירות אחרות (שם בעמ' 15,16). 

 

התרשמתי כי יותר מכל - קיים פער אמון רחב בין התובעים לנתבעת, באופן שיש בו כדי לעלות ספק באשר להסתברות האפשרות כי הנתבעת תצליח במקום שבו נכשלה עד כה.

 

בלא זו אף זו: בעדותו טען התובע כי "בתאריך 25.8.03 בשיחת טלפון עם בני ברונלי הוא הודיע שמבחינתו כל השיפוצים הסתיימו לאחר שהודעתי לו שיש לי נזילה בתוך הדירה" (שם בעמ' 11).

 

סבורני כי, הנסיבה שמכריעה את הכף לחובת הנתבעת, מצויה בעובדה כי ביום 2.9.03, למעלה מ-3 חדשים קודם הגשת התביעה חזרו התובעים ופנו לנתבעת במכתב בו דרשו כי זו תשלים את עבודות התיקון אך, הנתבעת כלל לא הגיבה (סעיף 32 לתצהיר התובע).

 

בנתון לכל המקובץ לעיל אני פוסק כי הנתבעת מיצתה ללא הצלחה את זכותה לתיקון בעין וכי תרופתם של התובעים הינה בקבלת תשלום סכום אומדן הליקויים על בסיס חוו"ד המומחה, לרבות תשובותיו לשאלות הבהרה, שם כזכור, אישר תוספת (שמרנית למדי) בשיעור של 10% בגין עלות העסקת קבלנים מזדמנים על ידי התובעים. ולא מצאתי טעם כלשהוא בהשגות הנתבעת על תוספת זו.

 

נחה דעתי כי ליקוי הרטיבות שבדירה הסבו לתובעים מידה לא זניחה של עגמת נפש. יתר על כן, לתובעים עוד מזומנת מידה מסוימת של פגיעה בפרטיות ואי נוחות כפועל יוצא של בצוע עבודות התיקון בדירה.

 

יחד עם זאת, סבורני כי הסכום שתבעו התובעים בגין פריט זה הינו מוגזם וכלל בחובו גם מרכיבי נזק שעניינו הפסד שעות עבודה, הוצאות נסיעה וכו' (סעיף 34 לתצהיר התובע) אשר לא הוכחו כדבעי.

 

בנסיבות אלו, אני מעמיד את סכום הפיצוי בגין עגמת הנפש על סך של 7,500 ש"ח.

 

סוף דבר:

 

אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן:

 

עלות תיקון הליקויים על פי חוו"ד המומחה (כולל מע"מ), בניכוי סך 2000 ש"ח (ומע"מ בגינם) 28,000 ש"ח

 

פיצוי בגין נזק בלתי ממוני 7,500 ש"ח

הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) 8,000 ש"ח

סה"כ 43,500 ש"ח

לסכומים שנפסקו לעיל, יוספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

 

ניתן היום ל' בסיון, תשס"ה (7 ביולי 2005), בהעדר הצדדים.

 

בן חיים מרדכי, שופט 

banner 3d