28. ליקויי בניה- חברה קבלנית ומנהלה באופן אישי חויבו לפצות רוכשי דירה בגין ליקויי בניה ​

בית משפט השלום בתל אביב, חייב את חברת הבניה חיים כהן את ג'ודי חברה לקבלנות והשקעות בע"מ, ובנוסף גם מנהל החברה כהן חיים באופן אישי לשלם פיצויים בגין ליקויי בניה ועגמת נפש למשפחת עבדו אשר הייתה מיוצגת ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן.

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

מכל מקום, התובעים מפנים את תביעתם כלפי התובעת מס' 1 מכוח היותה צד להסכם וכלפי הנתבע מס' 2 מכוח היותו ערב על פי ההסכם לקיום מלוא התחייבויותיה של הנתבעת מס' 1 על פיו.

טענה זו נתמכת היטב על ידי ההסכם אשר בעמ' 10 שבו מופיעה חתימתו של נתבע מס' 2 כערב אישית לכל חיובי הנתבעת מס' 1.

גם כאן יש להקדים ולומר כי הגם שנתבע מס' 2 התנגד לקביעה בדבר היותו ערב לקיום ההסכם בכתב ההגנה שהוגש, לא הוצגה במהלך הראיות כל ראייה שיש בה כדי להוות בסיס להפטרו מאחריות למרות האמור בהסכם.

גם בסיכומים לא חזר הנתבע מס' 2 באופן מפורש על הנימוקים לשיחרורו מאחריות לכשתיקבע - אם תיקבע - וגם לולא זניחה זו, כאמור, הוכחה כנדרש במשפט אזרחי ערבותו של הנתבע מס' 2 לקיום חיובי הנתבעת מס' 1 על פי ההסכם.

נקודת המוצא הינה איפוא כי אם תוכח אחריות , הרי היא חלה ביחד ולחוד על הנתבעת מס' 1 ועל הנתבע מס' 2.

עוד טענה שאליה מצאתי להתייחס, עוד לפני שנפנה לגופי הדברים, הינה זו אותה מעלים הנתבעים ולפיה לא הוכיחו התובעים את תביעתם כיוון שלא צירפו תיק מוצגים. טענה זו בעיני הינה מגוחכת ומיותרת שעה שאלה מפנים בתצהירם למסמכים שהוצגו לתיק בית המשפט ומעידים לגביהם.

ראויה טענה זו לדחייה מוחלטת על אתר.

אשר לטענה ולפיה השתהו התובעים בפנייתם בעניין ליקויי הבנייה -לפי עדותה של התובעת אשר הוצגה בתצהיר עדותה הראשית נתקלו התובעים מייד בסמוך לכניסתם לדירה בחוסר תקינות של הצנרת אשר הביאה להצפות במטבח, במקלחת, בחדר הגג ואף אצל שכנים בדירה מתחתם.

בעניין זה פנתה התובעת לנתבעים בבקשות חוזרות לתיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה מאז שנכנסו התובעים להתגורר בדירה ואולם התיקונים שבוצעו לא פתרו את הבעיות באופן אמיתי.

התובעת נחקרה על גירסתה זו בחקירה נגדית ממצה ועדותה זו לא הופרכה.

התובעת הותירה בעיני רושם של אדם כן ובלתי מתוחכם אשר נתקל בקושי אמיתי למימוש הנאה שלמה ושימוש סביר מנכס שרכש במיטב כספו.

את ניסיונות הנתבעים להציג את התובעת כאדם לא אמין ואפילו תוקפני אני דוחה בשתי ידיים. להתרשמותי, התובעת הינה אישה עדינה ואין לי ספק כי השימוש שנעשה על ידה במילה "איומים" ביטא באופן כן את תחושתה כי הנתבעים מפעילים כלפיה לחץ בלתי הוגן תוך ניצול מצוקתה ותלותה בה לביצוע התיקונים בליקויים שהתגלו, וזאת, הגם, שמעשים אלה אינם כפי הנראה עולים כדי איומים במשמעות הפלילית של הביטוי או אפילו במשמעות שיש בה כדי לפגום בתוקף המוצג נ/2 הנושא את חתימתה.

הניסיון להציג את התובעת כמי שמנסה להסתיר מידע בעניין ארונות המטבח אף הוא נסיון שיש לדחות אותו בשתי ידיים. לכל היותר ניתן להתרשם כי התובעת אישה פשוטה ובלתי מתוחכמת והפרטים מרביתם טכניים אינם קלים מבחינתה לעיבוד ולשונה אינה זריזה או חלקה די הצורך כדי להתמודד עם האתגרים שניצבו בפניה במקרה זה.

המימצא העובדתי בחלק זה של פסק- הדין הינו כי התובעים פנו בפניות חוזרות ונישנות לנתבעים מעת שקיבלו את החזקה בדירה על מנת שאלה יתקנו את ליקויי הרטיבות. לנוכח הנימוקים והשיקולים כמפורט לעיל יש לקבוע כי התובעים לא השתהו בפנייתם לנתבעים בכל הנוגע לטענות הנוגעות לרטיבות. אשר לליקויים הנוספים, אלה, אכן, לפי נספח ט' הוצגו לראשונה רק בתחילת שנת 2000 ובמועד זה ברור כי חלפה זה מכבר תקופת הבדק וגם תקופת האחריות לפי חוק המכר דירות.

ואולם, עובדה זו בניגוד לטענת הנתבעים איננה חוסמת את התובעים מלהעלות את טענתם לליקויים גם במועד שבו הועלו וזאת כיוון שהוראות החוק על פי לשונו (סעיף 7) אינן גורעות מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין, עוד ראה בעניין זה ע.א 449/85 היועץ המשפטי נ' גד חברה לבניין ואחרים.

טענתם של הנתבעים ולפיה אין התובעים זכאים לסעד הנתבע על ידם בשל שיהוי היא טענה שיש לדחותה מכל וכל הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי כפי שפרטתי לעיל, הן ביחס לליקויי הרטיבות והן ביחס לליקויים הנוספים שפורטו בחוות הדעת. אשר לטענה ולפיה ויתרו התובעים על טענותיהם לנוכח מוצג נ/2 -טענה זו מוצגת בסיכומים בשפה רפה ואף על פי כן אתייחס אליה בקצרה. סבורני כי מוצג נ/2 אינו מלמד על ויתור כלשהוא מצד התובעים על טענותיהם ככל שאלה עוסקות בקיומם של ליקויי הבנייה שהוכחו וזאת כיוון שמוצג נ/2 מתייחס לתיקונם של ליקויים שונים ומצביע על קיומם.

אשר לטענת הנתבעים ולפיה אין ביהמ"ש רשאי לפסוק לתובעים פיצוי שעה שאלה מסתמכים על ליקויים שלא פורטו כלל בכתב התביעה - טענה זו אף היא איננה יכולה להתקבל.

התובעים פירטו בכתב תביעתם את הליקויים אשר נתגלו בדירה והוסיפו ופנו למהנדס אשר את חוות דעתו ביקשו לראות כחלק מכתב התביעה וחלק מטיעוניהם ולאחר שאימצו את חוות דעתו של המומחה ברור הוא כי הליקויים המופיעים בחוות הדעת של המומחה הם חלק בלתי נפרד מטיעוני התובעים. טענתם של הנתבעים בעניין זה היא טענה שיש לדחות אותה בשתי ידיים.

אשר לטענות הנתבעים, אלה העוסקות בליקויים הקיימים בחוות דעת המומחה -בעניין זה מפנים הנתבעים לשני נושאים: חריגה של המומחה מהערכת העלות של המהנדס אביגדור פורת, שגיאה בקביעת המומחה את רוחב המדרגות הפנימיות כלקוי.

ביחס לחריגת המומחה מהערכת העלות של מהנדס התובעים אביגדור פורת טוענים הנתבעים כי המומחה הודה בחקירתו הנגדית כי לא היה ממליץ על התיקון בסעיף 8 לחוות דעתו, אלמלא ליקויים אחרים שהביאו לתימחור כולל של הפגם ולפיכך אין התובעים זכאים אלא לסכום שבו נקב המומחה מטעמם.

סבורני כי אין לקבל טענה זו של הנתבעים. לאחר שמומחה ביהמ"ש, שאת חוות דעתו אני מקבלת ובה אני נותנת אמון, קבע לאחר שיקול דעת כי זו הדרך הנכונה לטפל בליקויים המבניים שנתגלו, וחוות דעתו זו אומצה על ידי התובעים, כי אז אין לכבול את התובעים באופן נקודתי לעלויות של רכיבים בודדים לתיקון כפי שהציע המהנדס אביגדור פורת מטעמם בשלב הראשון, שכן בכך תעוות כל המשמעות של חוות הדעת של המומחה אם נטליא אותה על גבי חוות הדעת המקורית שנזנחה בסופו של עניין.

בטענה זו אין כל היגיון. בהיבט הכולל של הדברים, ולאחר שדחיתי את טענות הנתבעים בזו אחר זו, טענתם של התובעים הינה כי הנתבעים במעשיהם ו/או במחדליהם הפרו חובה חקוקה במובן סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בכך שבנו בניגוד לחוק המכר (דירות) התשל"ג-1973 לתקני הבנייה המחייבים, חוק התיכנון והבנייה ותקנות התיכנון והבנייה - חיקוקים שנועדו לטובתם ולהגנתם של התובעים, וההפרה גרמה לתובעים נזקים מסוגם או מטבעם שאליהם התכוונו החיקוקים. הואיל וקיבלתי את קביעת המומחה לקיומם של ליקויים בבנייה והואיל וקיום הליקויים אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק לעניין תקני הבנייה קיים בסיס עובדתי לקביעה משפטית ולפיה הפרו הנתבעים חובה חקוקה, ואילו בעניין המדרגות הפנימיות הנני קובעת כי הופרה חובת הזהירות כלפי התובעים.

קיומם של ליקויי בנייה הסב לתובעים נזק אותו אמד מומחה בית המשפט ואומדן זה מקובל עלי לפיכך זכאים התובעים להטבת נזקיהם כלפי הנתבעים.

אשר לטענת הנתבעים כי מכל מקום אין התובעים זכאים אלא לתיקון הליקויים בעין - אכן, החוק והפסיקה קובעים כי על הקונה, במקרה זה התובעים, לאפשר למוכר, במקרה זה הנתבעים, הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים ועל המוכר לעשות כן תוך זמן סביר.

כשניתנה ההזדמנות וזו לא מומשה אין עוד חובה לאפשר ביצוע התיקונים בעין.

במקרה שבפני קיבלתי את טענת התובעים ולפיה פנו לנתבעים בבקשה לתיקון ליקויי הרטיבות ואילו הנתבעים למרות ניסיונותיהם לא הצליחו לתקן ליקויים אלה.

חלק ליקויי הרטיבות הנזכרים בחוות דעתו של המומחה אינו החלק הארי של הליקויים ועדיין לגביהם אין כל ספק כי ניתנה לנתבעים ההזדמנות הנאותה לתקן את הליקויים לאורך תקופה ארוכה וזו לא מומשה על ידם. השאלה מתעוררת לגבי חלק הליקויים הנוסף שמעבר לליקויי הרטיבות. אלא, שאף לגבי ליקויים אלה הוכח כי ניתנה לנתבעים ההזדמנות הנאותה לתיקון עוד טרם הגשת התביעה לפי נספח ט'.

אף ביחס לליקויים אלה הייתה לנתבעים ההזדמנות הנאותה לתקנם תוך זמן סביר משהודע להם דבר קיומם ואולם לפי התרשמותי לא הייתה מצד הנתבעים באף לא אחד מהשלבים שחלפו מאז מסירת ההודעה ועד שמיעת הראיות נכונות לתיקון.

הנתבעים לא הודו בקיום הליקויים והצעותיהם לתיקון לא היו אלא מן הפה ולחוץ בבחינת מס שפתיים ותו לא. הנכונות לא הייתה נכונות אמיתית והיא הוצגה לפי התרשמותי בחוסר תום לב מוחלט. על חוסר תום הלב של הנתבעים ניתן ללמוד מדרך הצגת הגנתם אשר ביקשה לתלות את הליקויים שעליהם מצביע המומחה בעבירת בנייה שביצעו התובעים.

עלי לקבוע איפוא, לסיכום, כי התובעים הוכיחו את תביעתם הן מבחינת ליקויי הבנייה והן בעניין אחריותם של הנתבעים לתיקונם ושוכנעתי כי אלה מצידם נתנו לנתבעים הזדמנות נאותה לתיקון אשר לא נוצלה על ידי הנתבעים אלא בחוסר תום לב.

הואיל וכך, אין מקום להורות על תיקון הליקויים בעין אלא על חיוב כספי בגין עלות תיקון הליקויים בסך של 35,164 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 29.4.01 ועד לתשלום בפועל.

אשר לעוגמת הנפש - אין כל ספק כי לתובעים נגרמה עוגמת נפש רבה לאחר שמשך תקופה ארוכה נאלצו לחזר על הפתחים אצל הנתבעים ואלה התעמרו בהם בניסיונות כושלים לתיקון הליקויים. הנתבעים המרו עם התובעים בכך שהטילו דופי בדבריהם וביקשו להיבנות מטעויות שעשו התובעים בהקמת פרגולה ללא רשיון הגם שהקמה זו אינה קשורה כלל ועיקר לליקויים נשוא התביעה.

הליקויים שהתגלו אינם ליקויים של מה בכך ויש בהם כדי להקשות על חיי היום יום, תיקון הליקויים לפי חוות דעת המומחה יארך כ-4-3 שבועות ובעת ביצוע התיקונים לא ניתן יהיה להשתמש במדרגות ובחדר העליון במשך כ-10 ימים. את חיוב הנתבעים בגין עוגמת נפש אני מעמידה על הסך של 5,000 ש"ח.

אשר להוצאות - על הנתבעים לשלם לתובעים את ההוצאות שהוציאו בגין תביעתם שהתקבלה בסך של 2,340 ש"ח שכר טירחה המומחה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ועד להחזר בפועל, 2,592 ש"ח שכר המהנדס פורת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ועד להחזר בפועל, החזר אגרה בסך של 607 ש"ח לפי סכום התביעה כפי שנפסק ושכר טירחת עו"ד בסך של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

לסיכום:

לנוכח הנימוקים והשיקולים כמפורט לעיל, על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 49,703 ש"ח לפי הפירוט שהוצג לעיל לעניין תוספת המע"מ והפרשי הצמדה והריבית.

ניתנה היום י"ז בטבת, תשס"ג (22 בדצמבר 2002) בהעדר הצדדים. 

​