25 ליקויי בנייה - מינוי מומחה מטעם בית המשפט וקביעת שכרו ע"י ביהמ"ש בתביעות ליקויי בנייה - הצעות לשיפורים​

ליקויי בנייה - מינוי מומחה מטעם בית המשפט וקביעת שכרו ע"י ביהמ"ש בתביעות ליקויי בנייה - הצעות לשיפורים.

 

מאת: עו"ד צבי שטיין, נוטריון ומגשר*

 

מאמר זה סוקר באריכות, ביסודיות ובצורה מקיפה ומפורטת ביותר את נושא קביעת מינויים של המומחים המתמנים על ידי בתי המשפט בתביעות ליקויי בניה וקביעת שכרם.

 

מאמר זה יצביע, על מספר החלטות שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט ויסביר את הבעייתיות של החלטות אלה, אשר עם כל הכבוד, גורמות לבזבוז זמנו של בית המשפט הנכבד ובזבוז זמן של הצדדים המתדינים ובאי כוחם.

 

במאמר מובאת הצעה מהפכנית לשינוי בכל הקשור למינוי המומחים מטעם בתי המשפט וכן נוסח מוצע של החלטת בית המשפט לענין מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

 

א. הערת פתיחה

 

מאמרי זה הנו מאמר המשך למאמר קודם שפורסם על ידי ביום 7.9.2009 בו הבאתי סקירה מפורטת ורחבה יותר של סוגיית המומחה מטעם בית המשפט בתביעות ליקויי בניה, לרבות ירידת ערך שנגרמת לדירה. מאמרי זה מתמקד בהליכים השונים של מינויו ובעיקר קביעת שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש ובבעיתיות של הליכים אלה. בהמשך נביא הצעות לשינוים ולשיפורים.

 

ב. הקדמה

 

1. בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים והשופטים עצמם שוקדים כל העת על ביצוע מהלכים אשר יקטינו את העומס הקיים בבתי המשפט.

 

2. מה לא עשו כדי להקטין את העומס? מעודדים את הגישור, לוחצים על הצדדים ללכת לגישור, לבוררות, מנסים להורות על בוררות חובה, חוקקו את סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט על מנת לאפשר לבתי המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה ללא נימוקים על מנת לחסוך בזמנם של השופטים (הליך שלא ממש אהוד על ציבור עורכי הדין מנימוקים שונים שלא כאן המקום לפרטם), מצמצמים את הזמן המוקצב לעורכי הדין לצורך חקירת העדים בתיקים, במקרה של סיכומים בעל פה מגבילים את הזמן העומד לרשותם של עורכי הדין לטעון את טענותיהם, הגבילו את מספר העמודים של הסיכומים בכתב ואפילו קבעו מה יהיה גודל העמוד, רוחב השוליים שלהם, המרחק בין השורות ואפילו את הפונט של ההדפסה.

 

3. במאמרנו זה נסקור מספר דרכים בהן ניתן יהיה לחסוך זמן רב ויקר של בתי המשפט באמצעות שינויים בצורת ההתנהלות של בתי המשפט.

 

4. ראשית דבר ברצוני להבהיר, כי בכל דוגמא של החלטה שאביא במאמרי זה יובא הציטוט המקורי-החלקי של הטכסט והרלוונטי למאמרי זה, כך שלא אעיר את הערותי לגבי נוסחי ההחלטות ו/או דבר החסר בהן, ואשר קיים בהחלטה המלאה של בתי המשפט מעבר לטכסט שיובא על ידי.

 

5. השינוי היחיד שאעשה הנו במספור הסעיפים בהחלטות. במקום להביא את המספור המקורי של הסעיפים בהחלטה, אתחיל את מספור הסעיפים בספרה 1 על מנת ליצור רצף כרונולוגי של מספרי הסעיפים במאמרי זה.

 

ג. לצורך מה ממנים מומחה מטעם בית המשפט בתביעות ליקויי בנייה?

 

1. תביעות ליקויי בניה, כשמן כן הן, הנן תביעות המוגשות לבתי המשפט בשל העובדה  שהתגלו לתובע, בנכס שנקנה/שופץ/נבנה על ידו, פגמים, כשלים, ליקויי בניה, ירידת ערך וחוסרים בבנייה שבוצעה. תביעות אלה סומכות על חוות דעת של בעל מקצוע מסוים ויכול שיהיה מהנדס, שמאי, מודד, קונסטרוקטור, מומחה לאקוסטיקה, מומחה לאיטום וכו'.

 

2. היזם או הקבלן שנגדו מוגשת התביעה מגיש כתב הגנה, ופונה למומחה מטעמו על מנת שיכין עבורו חוות דעת מקצועית נגדית.

 

3. בתביעות מסוג זה מתעורר הצורך להכריע בשאלות מקצועיות ומגוונות מכל תחומי הבניה. לשופט היושב בדין, אין מומחיות אישית בתחומים אלה והוא יתקשה לקבוע מי מבין שני המומחים של הצדדים צודק בכל רכיב ורכיב של חוות הדעת. על כן הפתרון היעיל הנו מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הספציפי בו עוסק התיק המונח בפניהם בתחום ליקויי הבניה ובדרך זו חוסך ביהמ"ש זמן שיפוטי רב ויקר בגין חקירות הדדיות של המומחים.

 

4. מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש נדרש על מנת לעזור לביהמ"ש ולהאיר את עיניו בתחום המקצועי בו עוסק התיק שלפניו, ולתת לו כלי עזר בבואו לפסוק את הדין בתיק. המומחה המתמנה הוא בבחינת "זרועו הארוכה" של בית המשפט וחוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד בעיני בית המשפט ועדיפה על פניהן של חוות הדעת מטעם מומחי הצדדים, שכן, המומחה מטעם ביהמ"ש אמור להיות מומחה נייטרלי ללא כל משוא פנים.

 

ד. כיצד ומתי מתמנים המומחים מטעם ביהמ"ש

 

1. לעתים מתמנים המומחים מטעם ביהמ"ש על ידי המנ"ת (המחלקה לניתוב תיקים), כבר בתחילת ההליך, מיד לאחר הגשת כתב ההגנה על ידי הנתבעת. במחלקה זו עובדים עורכי הדין, הבודקים מהם סוגי הסעדים הנתבעים בתביעה, ובהתאם לכך ממנים את המומחה/מומחים ושולחים לבאי כוח הצדדים החלטה מובנית לגבי המינוי וכן הוראות פרוצדוראליות נוספות. זו לדעתי האופציה העדיפה ביותר.

 

2. המומחה נבחר אקראית מתוך רשימת מומחים הקיימת בהנהלת בתי המשפט, אם כי כלל לא ברור על פי אילו קריטריונים נכנס מומחה זה או אחר לאותה רשימה.

 

3. לעתים מתמנה המומחה על ידי השופט היושב לדין, ולעתים מתמנה המומחה רק בישיבת קדם המשפט הראשונה המתקיימת בתביעת ליקוי בניה. במקרה זה ייבחר המומחה מתוך אותה רשימה או מתוך היכרות קודמת בין המומחה לבין  השופט, ככל הנראה על רקע שביעות רצון ביהמ"ש מעבודתו של אותו מומחה בתיק/ים קודמים בהם שימש כמומחה.

 

ה. החלטות הגורמות לבזבוז זמנו של בית המשפט

 

1. בימים אלה קיבלתי "הודעה" מיחידה משפטית מנ"ת (מחלקת ניתוב תיקים) בבית משפט השלום בפ"ת באחד מתיקי ליקויי בניה בהם אני מטפל. ההודעה קבעה את מועד הדיון בתיק 5 חודשים לאחר יום מתן ההודעה. בהודעה נכתב "בדיון יעשה ניסיון לישוב הסכסוך. על בעלי הדין להתייצב אישית לדיון, ולכל דיון אחר" עוד התייחסה ההודעה למועדי ביצוע גילוי מסמכים ועוד כמה הודעות טכניות שפורטו ב"הודעה".

 

2. דבר חשוב ביותר לא נכלל בהודעה זו והוא הוראות לגבי מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.

 

3. התוצאה היא, שהצדדים ימתינו כמעט חצי שנה לישיבת קדם המשפט, שבה, מן הסתם, הדרך היחידה להתקדם בתיק הינה מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. הנה לכם דוגמא כיצד מבזבזים בתי המשפט זמן על ישיבות סרק שאינן מביאות כל תועלת.

 

4. לו היו ממנים מומחה מטעם ביהמ"ש כבר באותה "הודעה" של המנ"ת, ניתן היה להגיע לישיבת קדם המשפט הראשונה עם חוות דעת מוכנה של המומחה מטעם ביהמ"ש, אחרי שהופנו אליו שאלות הבהרה וניתנו תשובותיו של המומחה לשאלות הצדדים.

 

5. במצב כזה, קיים סיכוי שבישיבה הראשונה שנקבעה ניתן יהיה להגיע לפשרה כלשהי ולסיים את הסכסוך.

 

6. רבותי השופטים הנכבדים. מניסיוני רב השנים בתחום, אני אומר לכם במלוא האחריות, ועם כל הכבוד, כי הסיכוי להצלחת ה"ניסיון לישוב סכסוך" בישיבה הראשונה, כאשר אין בידי הצדדים חוות דעת של מומחה מטעם ביהמ"ש - שואף לאפס!

 

7. גם הציפייה כי ישיבת המהו"ת תחולל פלא ותביא את הצדדים לידי סיומו של התיק, הנה דמיונית בלבד וחסרת כל סיכוי. המגשר אינו קוסם, לעיתים רבות הוא נטול השכלה/ניסיון משפטי ואף אינו מהנדס או הנדסאי או שמאי מקרקעין מוסמך מה שמרחיק עוד יותר את הסיכוי להגיע לפשרה כלשהי בתביעה.

 

8. לא אחת נתקלתי בכך ששופטים נמנעים מלמנות את המומחה מטעם ביהמ"ש וממתינים לראות מה יקרה בישיבת הגישור. עצתי לכם, עם כל הכבוד. חבל על הזמן, אל תמתינו, הדבר היחיד שיקדם את התיק הנו מינוי מומחה מטעם בית המשפט. בלי זה, דבר לא יתקדם.

 

9. חבל גם על זימונם של הצדדים עצמם לישיבה זו בביהמ"ש עוד בטרם מונה מומחה מטעם ביהמ"ש. מעבר להפסד ימי עבודה, הוצאות נסיעה וחניה, אי נעימות במקום העבודה ומפח נפש מהעובדה כי נוכחותם לא תרמה דבר לקידום הטיפול בתיק, נוכחותם לא תעזור לביהמ"ש כהוא זה, ומוטב שלא להזמינם כלל לישיבה זו בטרם תונח בפני בית המשפט חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש.

 

10. גם העיתוי של ישיבת המהו"ת, בטרם ניתנה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, הופך אותה למיותרת, ובלתי אפקטיבית.

 

ו. דוגמא נוספת

 

1. ניקח לדוגמא החלטה שניתנה ביום 12.10.13 בדבר מינוי מומחה הקובעת לאמור:

"על פי החלטתי מיום 22.5.13 ונוכח הפער בין חוות הדעת שהגישו הצדדים בתיק זה, הריני ממנה את המהנדס מר (-) כמומחה מטעם בית המשפט.

 

על המומחה לחוות דעתו באשר לליקויים, ככל שקיימים, בנכסים נשוא כתב התביעה האחריות להיווצרם, אפשרות תיקונם ועלות תיקונם, משך הזמן הדרוש לביצוע התיקונים ואפשרות הביצוע כשדיירי הנכס מתגוררים בו, הפיצוי הראוי בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון וכל טענה אחרת שבמחלוקת בין הצדדים, עפ"י כתבי הטענות.

 

ככל שהמומחה ימצא כי קיימים ליקויי בנייה בנכס המצדיקים מינוי שמאי, על מנת שיחווה דעתו האם אותם ליקויים גרמו לירידת ערך הנכסים, יודיע על כך לבית המשפט ויציע שמאי שניתן למנותו לשם כך.

 

על ב"כ הצדדים להמציא למומחה, בתוך 14 יום מהיום, את כתבי הטענות וכל המסמכים שהגישו לבית המשפט, לרבות כל חוות הדעת שהגישו, כולל חוות הדעת השמאיות.

 

המומחה יקבע את שכרו ויודיע על כך לבית המשפט ולב"כ הצדדים. בשכר טרחתו של המומחה יישאו הצדדים, בשלב זה, בארבעה חלקים שווים: כל אחד מזוגות התובעים ישא ברבע והנתבעת תישא ברבע. על כל אחד מן הצדדים להפקיד את חלקו בשכ"ט המומחה בידיו הנאמנות של בא-כוחו וזאת בתוך 14 יום מקבלת הודעת המומחה על גובה שכרו.

 

המומחה מתבקש שלא להתחיל בעבודתו בטרם קיבל הודעת ב"כ הצדדים כי שכרו הופקד. כן הוא מתבקש שלא להעביר את חוות דעתו לבית המשפט או למי מהצדדים, אלא רק לאחר קבלת מלוא שכרו".

 

2. החלטה זו, עם כל הכבוד, מעוררת מספר בעיות הגורמות לבזבוז זמנו של ביהמ"ש הנכבד ושל הצדדים עצמם בהליכי סרק מיותרים.

 

3. רצוי מאד, כי בטרם תינתן החלטה כלשהי בדבר מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, ייבדקו על-ידי המנ"ת ראשי הנזק הנתבעים בתביעה, האם מדובר רק בליקוי בניה, לגביהם מספיק למנות מהנדס בנין, או שמא מדובר בתביעה הכוללת גם ליקויי בניה וגם פיצוי בגין ירידת ערך, ובמקרה כזה למנות מהנדס בנין שהוא גם שמאי מקרקעין מוסמך.

 

4. בכל הכבוד, הטעות הראשונה הנה אי קביעת שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש בגוף ההחלטה. כאשר קובע ביהמ"ש את שכרו של המומחה מטעמו - ובמשך תקופה ארוכה הדבר היה מתבצע בהחלטות מובנות על ידי המנ"ת - הדברים היו ברורים ומנעו וחסכו וויכוחים בקשות ותגובות מיותרות מטעם כל הצדדים.

 

5. עבור המומחים המתמנים ע"י ביהמ"ש, מינוי כזה הנו בבחינת "קישוט" לרזומה וכלי שרת לפרסומת שלהם. נדירים ביותר הם המקרים שמומחה לא יקבל עליו את המינוי בשל העובדה שלדעתו הסכום שנקבע לו נמוך מדי. ואם יימצא כזה, יימצאו גם רבים אחרים שישמחו לקבל את התפקיד במקומו.

 

6. אי קביעת שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש תצריך בקשות, תגובות והחלטות מיותרות ותוביל לבזבוז זמנו של ביהמ"ש הנכבד בשל הצורך לעיין ולהחליט באותן בקשות.

 

7. בהיעדר קביעת שכרו ע"י ביהמ"ש, ינסה המומחה למקסם את הכנסתו ככל האפשר. בהתאם להחלטה עליו להודיע על כך לביהמ"ש. ההודעה תתקבל על ידי ביהמ"ש ומטבע הדברים תינתן החלטה :"לתגובת הצדדים".

 

8. ככל שלמי מהצדדים תראה דרישתו של המומחה גבוהה מדי, יגיש אותו צד התנגדות לשכר המבוקש על ידי המומחה. בעקבותיה, תינתן החלטה שניה ע"י ביהמ"ש "לתגובת המומחה והצד שכנגד".

 

9. המומחה והצד שכנגד יגישו את תגובתם, ביהמ"ש יאלץ לקרוא את התגובות של השניים ובסופו של דבר ליתן החלטה שלישית במספר.

 

10. ככל שביהמ"ש הנכבד יקבל את טיעוני הצדדים, וככל שהמומחה לא יסכים להפחית מהשכר שהתבקש על ידו, ייתכן מצב בו ביהמ"ש הנכבד יבטל את המינוי וימנה מומחה אחר תחתיו.

 

11. ומי לידנו יתקע, כי הצדדים באותו תיק ימצאו עצמם משחקים גם ב"הצגה שניה" של אותו סרט.

 

12. אי מתן הוראות ברורות בהחלטה לגבי מועד הגשת חוות הדעת על ידי המומחה גורמת, לא אחת לעיכובים רבים מצד המומחה בהגשת חוות דעתו במועד סביר.

 

13. מצב זה, לעתים קרובות, מאלץ את מי מהצדדים לפנות בבקשה לביהמ"ש הנכבד להורות למומחה להגיש את חוות דעתו.

 

14. לביהמ"ש תוגש בקשה כזו, בדרך כלל ע"י ב"כ התובעים, המעוניינים בקידום הטיפול בתיק. ביהמ"ש יאלץ לבזבז את זמנו פעם נוספת, וייתן, בדרך כלל, החלטה נוספת "לתגובת המומחה והצד שכנגד", יקרא את תגובתם של אלה, ולאחר מכן ייתן החלטה נוספת בדבר חיוב המומחה להגיש את חוות דעתו תוך פרק הזמן שיקבע ביהמ"ש הנכבד.

 

15. בנוסף לכך, כאשר המומחה מתעכב בהמצאת חוות דעתו לביהמ"ש ולצדדים וכאשר ברור כי עד מועד הדיון חוות הדעת לא תוגש (ובוודאי שהצדדים לא יספיקו להפנות אל המומחה שאלות הבהרה ולקבל תשובות לשאלות אלה), יגיעו הצדדים לישיבת קדם משפט נוספת לביהמ"ש, בה יתברר כי מדובר בישיבת סרק שלא ניתן להפיק ממנה כל תועלת.

 

16. אם יימצא צדיק בסדום שיהיה ער למצב, תוגש על ידו בקשה לדחיית הדיון . ביהמ"ש יבקש לקבל את תגובת המומחה והצדדים ובהמשך ליתן החלטה בדבר דחיית מועד הדיון. גם זה מתכון בדוק לבזבוז זמנו של ביהמ"ש הנכבד. מעבר לכך, הארכת מועד הדיון גורמת, בעיקר לתובעים, עינוי דין וסחבת מיותרת ובלתי מחוייבת המציאות.

 

17. אי מתן הוראות ברורות בהחלטה לגבי הגשת שאלות הבהרה למומחה, קביעת לוחות זמנים להגשת השאלות ולמתן התשובות על ידי המומחה וקביעת שכרו של המומחה בגין כך, יוצרת אף היא, בדרך כלל, מחלוקות בין הצדדים למומחה המאלצות את מי מהצדדים להגיש בקשה לביהמ"ש אשר בשלב ראשון ייתן החלטה נוספת "לתגובת המומחה והצד שכנגד" ולאחר שיתקבלו תגובות אלה ייתן ביהמ"ש הנכבד החלטה נוספת בכל הקשור לעניינים אלה.

 

ז. ניתוח החלטה נוספת

 

1. לאחרונה, נתקלתי בהחלטה נוספת בעניין מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש שקבעה כדלקמן:

"המומחה יוכל להיפגש עם הצדדים או מי מטעמם לליבון השאלות שבמחלוקת, לדרוש מהם כל מסמך לו יזקק לצורך הכנת חוות הדעת וכן יוכל לבקר בבניין (ואף בדירותיו במידת הצורך) לשם מתן חוות הדעת.

שכ"ט המומחה יקבע על ידי המומחה וישולם לו, בשלב זה, על ידי שני הצדדים, בחלקים שווים, מיד בסמוך לאחר שהמומחה יקבע את שכר טרחתו ובטרם יחל במלאכתו.

"בקשה למשלוח שאלות הבהרה תומצא לביהמ"ש ולצד שכנגד תוך 15 יום מיום קבלת חוו"ד והצד שכנגד יגיב תוך 15 יום לאחר מכן. העדר תגובה יחשב כהסכמה."

 

2. החלטה זו, עם כל הכבוד יוצרת מספר בעיות שאפרטן להלן:

 

3. יש להקפיד באיסור מוחלט שלא יווצר קשר כלשהו בין המומחה לבין אחד הצדדים בלבד, בצורה כלשהי שלא בנוכחות משנהו, בוודאי לא פגישה בין המומחה לבין אחד הצדדים או אחד מומחי הצדדים בהיעדרו של משנהו.

 

4. באשר להשארת נושא קביעת שכרו של המומחה בידיו של המומחה, כבר הסברנו את הבעיתיות של הענין לעיל.

 

5. בשביל מה להמציא לבית המשפט את הבקשה למשלוח שאלות ההבהרה למומחה? מדוע לא להגיש ישירות את השאלות למומחה עם העתקים לביהמ"ש ולצד שכנגד?

 

6. הבה נראה מה יקרה בהתאם להחלטה זו. כל צד שיחפוץ להפנות שאלות הבהרה יפנה לביהמ"ש בבקשה להפנות לו שאלות הבהרה. התיק יעלה לשופט/ת אשר יתנו החלטה : "לתגובת הצד שכנגד". הצד שכנגד יגיש את תגובתו. התיק יובא בפעם השניה בפני כבוד השופט שהפעם יחליט "לתשובת המבקש" לאחר קבלת תשובת המבקש יבזבז ביהמ"ש הנכבד את זמנו פעם נוספת ויכתוב החלטה המתירה או הדוחה את הבקשה או ייאלץ להתייחס לכל שאלה ושאלה בנפרד ולהחליט לגביה אם הוא מתיר את השאלה אם לאו.

 

7. בל נשכח, שבכל תיק, ישנם לפחות שני צדדים, ובתביעות של ליקוי בנייה כבר נתקלתי במקרים שצורפו  עוד 8-10 צדדי ג' וגם צדדי ד' וכו וכו', כל בעלי המקצוע שעבדו בבנין או שעברו לידו במקרה במהלך הבנייה. תכפילו את הצורך של בתי המשפט לעסוק בענין המיותר הזה במספר הצדדים הקיימים בתיק ותבינו כמה זמן מיותר מבזבזים בתי המשפט בכל הארץ על נושאים איזוטריים שלא היו צריכים כלל להגיע לפתחם.

 

8. משמעות הדבר הנה בזבוז זמן אינסופי של בתי המשפט בהתעסקות בנושא שיכול להסתדר בעצמו בין הצדדים ובין המומחה מטעם ביהמ"ש ובתי המשפט היו יכולים לפנות את זמנם ולעסוק בצורה יעילה יותר בקידום הטיפול בתיקים המונחים לפתחם.

 

ח. ניתוח החלטה נוספת

 

1. לאחרונה, נתקלתי בהחלטה נוספת בעניין מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש שקבעה כדלקמן:

"לאחר קבלת חוות דעת המומחה יהא כל צד רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בתוך 15 יום מיום קבלת חווה"ד. כל צד יהא רשאי לשאול לא יותר מ 5 שאלות הבהרה ויעביר עותק השאלות לצד השני. המומחה ישיב לשאלות ההבהרה בתוך 15 יום מיום קבלת שאלות ההבהרה.

בטרם יחל המומחה בהכנת חוות דעתו, יעביר המומחה לב"כ הצדדים הצעה בכתב בה יפורט שכר הטרחה הנדרש ואשר יחולק לשלושה רכיבים אלו: שכר הטרחה עבור הכנת חוות הדעת הראשונה, שכר הטרחה עבור חוות הדעת המשלימה (ככל שתידרש), שכר הטרחה עבור התייצבות לדיון בבית המשפט (ככל שתידרש). היה ומי מהצדדים יבקש לטעון כנגד שכר הטרחה המבוקש, תוגש על ידו לבית המשפט בקשה מנומקת בתוך 7 ימים ממועד קבלת הצעת המומחה. בהיעדר בקשה שכזו בפרק זמן זה ייחשב הדבר כהסכמה לשכר המבוקש והתחייבות של כל צד לשאת במחציתו".

 

2. הבעיות המתעוררות כתוצאה מניסוח החלטה זו יצרת את הבעיות כדלקמן:

 

3. מדוע להגביל צד כלשהו לגבי מספר שאלות ההבהרה? ועוד ל-5 שאלות בלבד! לכל היותר יכול ביהמ"ש ליתן הוראות לגבי עלות משלוח שאלות הבהרה למומחה, וחזקה על הצדדים כי חיובם בתשלום ירסן אותם בכמות שאלות ההבהרה שיפנו למומחה.

 

4. מדוע לסבך עוד יותר את נושא שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש "לשלושה רכיבים" במקום לקבוע שכר מראש שיחסוך את כל בזבוז הזמן של בתי המשפט ושל הצדדים עצמם? בשביל מה לעסוק, כבר בשלב זה, בשכרו של המומחה עבור חוות הדעת המשלימה (ככל שתידרש), "עבור התייצבות לדיון בבית המשפט (ככל שתידרש)"? ייתכן כי זה כלל לא יהיה רלוונטי והוא לא יידרש להכין חוות דעת משלימה וגם לא יידרש להתייצב בבית המשפט.

 

5. ההחלטה מזמינה את הצדדים להגיש בקשה מנומקת לביהמ"ש וכך יחזור על עצמו הריטואל המתואר לעיל "לתגובת המשיב", "לתשובת המבקש", כפול מספר הצדדים בתיק ולאחר מכן גם כתיבת החלטות לגבי בקשות אלו.

 

ט. ניתוח החלטה נוספת

 

1. בהחלטה נוספת שניתנה לאחרונה בענין מומחה מטעם בית המשפט בתביעת ליקוי בניה נקבע כדלקמן: "מבלי לגרוע מזכויות בעלי הדין להוכיח טענותיהם באמצעות מומחים מטעמם, הנני ממנה את המהנדס והשמאי מרח', טל'___ פקס' ____ כמומחה מטעם בית משפט בתיק זה".

 

2. אחד היתרונות הבולטים והחשובים ביותר במינוי  מומחה מטעם ביהמ"ש הנו שהמומחה שימונה יהיה מומחה מוסכם ע"י כל הצדדים על מנת שתחול על מינוי זה הוראת תקנה 130 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי וזאת, על מנת שלא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין ויראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה.

 

3. אם יאפשרו לצדדים, לאחר מינוי המומחה מטעם ביהמ"ש, לאחר הפנית שאלות הבהרה אליו ולאחר קבלת תשובותיו לשאלות ההבהרה, ואולי אף לאחר חקירתו בבית המשפט, גם להביא את המומחים מטעמם לחקירה בבית המשפט, הרי שיסוכל כל הרעיון המבורך של  מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.

 

4. ביהמ"ש יאלץ לבזבז את זמנו בחקירות ארוכות ומתישות של המומחים מטעם הצדדים, ובסופו של דבר גם לקבוע מי מבין שני המומחים צודק ומקצועי יותר. עם כל הכבוד, ביהמ"ש איננו מומחה בכל תחום של חיינו, ודווקא מסיבה זו, הוא נעזר במומחה מטעם בית המשפט שמהווה את זרועו הארוכה והמקצועית של השופט היושב בדין.

 

5. אי מינוי מומחה מוסכם יגרום לבזבוז אדיר של מספר רב של שעות דיונים של ביהמ"ש שנחסכות כאשר המומחה מתמנה כמומחה מוסכם.

 

6. עוד נקבע בהחלטה הנ"ל:"הצדדים יהיו רשאים לשלוח למומחה שאלות הבהרה וזאת בתוך 21 יום מיום קבלת חוות הדעת ובלבד שהשאלות יומצאו לצד השני תוך 10 ימים מיום קבלת חוות הדעת".

 

7. ההחלטה הנ"ל יוצרת בעיה לא קטנה. מצד אחד על שולח שאלות ההבהרה לשולחן למומחה בתוך 21 יום מיום קבלת חוות הדעת, מאידך גיסא על הצד ששולח את שאלות ההבהרה לשולחן לצד שכנגד כבר בתוך 10 ימים. עם כל הכבוד, לא מובנת ההחלטה הכוללת שתי אמירות שאינן עולות בקנה אחד האחת עם רעותה.

 

8. מועד של 10 ימים למשלוח שאלות הבהרה הנו קצר ביותר ולא מספיק. למשלוח שאלות הבהרה קודמות מספר פעולות. שכן, לצורך כך על עורך הדין המיצג להעביר את החומר למהנדס שנתן את חוות הדעת עבור הצד השואל, לקבל ממנו את השאלות, לקבל תגובה מהלקוח שלו, לעבד ולנסח את החומר שיתקבל ולהעבירו לביהמ"ש. 10 ימים הנה תקופה בלתי אפשרית למשלוח שאלות ההבהרה. על מנת לעמוד בסד הזמן המוגבל הזה, כל הצדדים המעורבים יצטרכו לזנוח את כל עיסוקיהם ולהקדיש את זמנם רק לעניין זה.

 

י. נוסח מוצע להחלטה בדבר מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש

להלן, יובא נוסח מוצע להחלטות של בתי המשפט בדבר מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. מוצע כי הנהלת בתי המשפט תקבע נוסח אחיד וקבוע של החלטה בדבר מינוי מומחה בכל בתי המשפט בארץ ע"מ ליצור אחידות.

 

1. הנני ממנה את המהנדס [והשמאי] מר ___ מרח' ____טל' _______, פקס'______ נייד_______ כמומחה מטעם בית משפט בתיק זה.

 

2. המזכירות תמציא למומחה החלטתי זו ותודיע לו דבר מינויו. המומחה מתבקש להודיע לבית המשפט ולב"כ הצדדים תוך 10 ימים מקבלת כתב המינוי דבר הסכמתו לשמש כמומחה בתיק זה ולשכר שנקבע בהחלטה. אי הודעה כאמור תחשב כהסכמה מצדו לשמש מומחה.

 

3. בנוסף, מתבקש המומחה, במסגרת הודעתו הנ"ל, להודיע לבית המשפט האם קיימת מניעה מצידו לנוכח זהותם של מי מהצדדים, באי כוחם, המומחים מטעמם או מסיבה אחרת כלשהי לרבות קשרים כלשהם עם מי מהם, בעבר או בהווה מלשמש מומחה מטעם ביהמ"ש בתיק זה.

 

4. המזכירות תמציא לב"כ הצדדים את תשובתו של המומחה.

 

5. בתוך 10 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר המינוי, יודיעו הצדדים לביהמ"ש ולצד שכנגד אם יש להם התנגדות למינוי המומחה בשל קשריו עם אחד הצדדים ו/או מסיבה אחרת כלשהי.

 

6. בהעדר הודעה יובן כי לא קיימת מניעה כלשהי מצד הצדדים למינויו של המומחה.

 

7. המומחה מטעם בית המשפט מתבקש לחוות דעתו בכל השאלות שבתחום מומחיותו כפי שאלה עולות מחוות הדעת מטעם הצדדים ומכתבי טענותיהם על כל נספחיהם.

 

8. ככל שלא תהיה מניעה ו/או התנגדות כלשהי מצד מי מהצדדים למינויו של המומחה, הצדדים ימציאו למומחה, את כל כתבי הטענות על נספחיהם, לרבות חוות דעת המומחים מטעמם וכל מסמך נוסף שברצונם להמציא למומחה, לא יאוחר מתום 21 ימים מיום קבלת הודעת המומחה כאמור לעיל. המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך הכנת חוות דעתו.

 

9. ב"כ הצדדים, יודיעו בכתב, האחד למשנהו, מהם כל המסמכים שהמציאו למומחה, וככל שמסמכים אלה, או חלק כלשהו מהם, טרם הומצאו לצד שכנגד ימציאו הצדדים מסמכים אלה לצד שכנגד, במקביל להמצאתם למומחה.

 

10. מובהר מפורשות כי על התובעים לאפשר ביקור בנכס על ידי מומחה מטעם הנתבעת – קודם לביקור מומחה בית המשפט – וזאת, על מנת שהנתבעת תוכל להגיש חוות דעת למומחה מטעם בית המשפט. הנתבעת/ים תעשה כן באופן שבתוך 40 יום מהיום תומצא על ידה חוות הדעת לתיק בית המשפט ולצד שכנגד. צד שלא יפעל כאמור בסעיף זה יחשב כמוותר על הגשת חוות דעת מומחה מטעמו.

 

11. המומחה יבקר בדירה בתיאום מוקדם עם ב"כ הצדדים, ויאפשר לצדדים, לב"כ ואף למומחים מטעמם להיות נוכחים בבניין בעת ביקורו. המומחה יקיים את הביקור בנוכחות כל הצדדים באופן שאם יעדר אחד הצדדים לא יתקיים הביקור.

 

12. המומחה יבדוק את הליקויים ואי ההתאמות הנטענים בכתב התביעה על כל נספחיו וחוות הדעת שצורפו לתביעה (להלן "ליקויי הבנייה") ויקבע מהם הפגמים, אם בכלל, המצויים בדירה. ככל שקיימת בתיק זה טענה ירידת ערך, יחווה המומחה את דעתו גם לגבי טענה זו, ככל שהנושא בתחום סמכותו. במידה וישנה טענה בדבר ירידת ערך והדבר אינו בתחום מומחיותו של המומחה, יודיע על כך המומחה באופן מיידי לביהמ"ש ולצדדים, בטרם יחל בעבודתו.

 

13. המומחה יבחין בין פגמים הניתנים לתיקון באופן סביר לבין כאלה שאינם ניתנים לתיקון וכן בין פגמים שהנם באחריות הנתבעת לבין פגמים אשר לדעתו נגרמו על-ידי התובעים עצמם, לאחר קבלת הנכס לידיהם, ככל שהדבר נטען בכתב ההגנה.

 

14. המומחה יקבע את שיעור ירידת הערך שנגרמה לנכס, ככל שימצא שנגרמה.

 

15. המומחה יתמחר בחוות דעתו את עלות תיקון כל ליקוי בנפרד. בסוף חוות דעתו יקבע המומחה את הסכום הכללי של חוות דעתו לרבות פיקוח הנדסי ומע"מ.

 

16. בנוסף יקבע המומחה בסוף חוות דעתו בכמה תתייקר עלות ביצוע התיקונים במידה והם יבוצעו על ידי התובעים באמצעות קבלן מזדמן מטעמם.

 

17. בנוסף, יקבע המומחה את מספר ימי העבודה שיידרשו לצורך תיקון כל הליקויים שיפורטו בחוות דעתו וכן האם לצורך ביצוע התיקונים נדרש יהיה לפנות את התכולה ו/או את הדיירים מהדירה ולמשך כמה ימים.

 

18. שכר טרחת המומחה יעמוד על סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. הצדדים יישאו בשלב זה בשכרו של המומחה בחלקים שווים ביניהם ולצורך כך ישלם כל צד, ישירות למומחה, סך של 2,500 ₪, בתוספת מע"מ, וזאת, לא יאוחר מ-10 ימים לפני המועד שייקבע לביקור בנכס. המומחה לא יחל בעבודתו, בטרם שולם לו שכרו.

 

19. המומחה יתאם עם הצדדים מועד ביקור בדירה, לא יאוחר מ-21 ימים מיום שיקבל את החומר מכל הצדדים.

 

20. המומחה ימציא חוות דעת לתיק בית המשפט ולצדדים תוך 45 יום מהמועד בו יבקר בנכס נשוא תביעה זו.

 

21. בעלי הדין רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה תוך 21 יום ממועד קבלת חוות הדעת והמומחה מתבקש להשיב על השאלות בתוך 21 יום מיום קבלת שאלות ההבהרה.

 

22. שכרו של המומחה יכסה גם מענה של עד 5 שאלות שיופנו אליו על ידי כ"א מהצדדים. בגין כל שאלה נוספת, מעבר ל-5 השאלות הנ"ל, ישלם הצד השולח סך של 60 ש"ח בצירוף מע"מ עבור כל שאלה נוספת.

 

23. הצדדים ישתפו פעולה עם המומחה, ככל הנחוץ למתן חוות הדעת.

 

יא. הצעות לשיפור המצב

 

1. במאמרי הקודם הסברתי את המצב הבעייתי הקיים בנושא מינוי מומחים על ידי בתי המשפט בתביעות ליקויי בניה ועל הדילמה הניצבת בפני המומחים המתמנים ואחזור על זה בקצרה.

 

2. כמי שעוסק בתביעות ליקויי בניה מזה עשרות שנים, הן כמייצג רוכשי דירות בתביעות כנגד קבלנים והן כמייצג קבלנים בתביעות המוגשות כנגדם על ידי רוכשי דירות, ו/או בתחום תביעות השיפוצים/הרחבות בניה וכו', נתקלתי לא אחת בחוסר איזון מצד חלק מהמומחים שמונו על ידי בתי המשפט והנטייה הייתה, בד"כ, לטובת הקבלנים. מודגש בזאת, ועל מנת למנוע כל ספק, בל יתפרשו דברי אלה, חלילה, כבאים להטיל דופי בכלל ציבור המומחים מטעם ביהמ"ש, שרובם ככולם עושים את מלאכתם נאמנה ובצורה מקצועית.

 

3. הדילמה בפניה ניצב המומחה מטעם ביהמ"ש אינה קלה, בלשון המעטה בעיקר מהפן "הכלכלי". אם מומחה פלוני שמונה על ידי ביהמ"ש, יפסוק סכומים גבוהים מאד בתביעות ליקויי בניה בגין ליקוי זה או אחר, יצא לו שם של "מומחה של דיירים", והחברות הקבלניות ועורכי הדין שלהם יתנגדו, בעתיד, למינויו של אותו מומחה.

 

4. ישנם לא מעט מומחים אשר מייצגים חברות קבלניות רבות בלבד וחוות הדעת שהם מגישים הנן בסכומים זעירים ביותר.

 

5. הסיכוי, שאותו מומחה יפגוש בעתיד הקרוב את אותו תובע בתיק נוסף של ליקויי בניה, מטבע הדברים, זעום ביותר, אלא אם כן מדובר ברוכש דירות ותובע סדרתי. מאידך גיסא, החברה הקבלנית שזה עיסוקה, מעורבת הרבה יותר מאותו רוכש דירה בודד בתביעות של ליקויי בניה המוגשות נגדה על ידי רוכשי הדירות לבתי המשפט השונים, ומהווה "לקוח" זמין יותר מבחינת המומחה בעבודתו. לכן, "כדאי" לו למומחה לפסוק סכומים נמוכים יותר בחוות הדעת היוצאות תחת ידיו בליקויי הבניה על מנת "לשמור על "קשרים" טובים עם החברות הקבלניות המעורבות וליצור לעצמו שם של "מומחה של קבלנים". המצב הקיים יכול לגרום למומחה ציפייה שהדבר יהווה "תמריץ" מבחינת החברות הקבלניות לרצות למנותו גם בתיקים הבאים בהם הן תהיינה מעורבות, ואולי, אף לקבל ממנה בעתיד עבודה ו/או להשתלב אצל אותה חברה קבלנית בפרויקטים אחרים.

 

6. הפתרון שאני מציע הנו, לתקן את החוק על דרך הקמת מאגר של מומחים ושמאים בלתי תלויים, הכפופים להנהלת בתי המשפט, אשר זה יהיה עיסוקם היחיד והבלעדי, ייאסר עליהם לקבל עבודה מכל גורם אחר וכך ניתן יהיה לנטרל את הדילמה הקשה בה מצויים המומחים מטעם ביהמ"ש בשל השיטה הקיימת כיום. הצעה זו הנה מעשית ביותר, ולאחרונה אף יושמה בעניין רשימת "השמאים המכריעים" שמונו, ולא צריכה להיות כל בעיה ומניעה לאמץ את השיטה ולהנהיגה גם בתחום ליקויי הבנייה.

 

7. פתרון נוסף, אשר לדעתי יכול לשפר ולייעל את הטיפול בנושא ליקויי הבניה, הנו הקמה של מחלקה משפטית ספציפית אשר תדון אך ורק בנושאי ליקויי הבניה, ירידת ערך, כשלים בבנייה ואי התאמות על כל סוגיהן. דוגמא לכך הנה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי .דבר זה יביא להתמקצעות של השופטים שישבו לדין בתיקים אלה ולפסיקה מקצועית מהירה ויעילה יותר.

 

יב. סיכום

 

1. בפתח מאמרנו הערנו הערת פתיחה למאמר ובהמשכה הובאה הקדמה למאמר.

 

2. בהמשך, הבהרנו מדוע ולצורך מה ממנים בתי המשפט מומחה מטעם ביהמ"ש בתביעות ליקויי בניה נגד קבלנים ו/או יזמים.

 

3. לאחר מכן, הסברנו כיצד ומתי מתמנים המומחים מטעם בית המשפט.

 

4. הבאנו מספר דוגמאות של החלטות שיפוטיות בנושא מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות ליקוי בנייה הגורמות לבזבוז זמנו של בית המשפט.

 

5. בהמשך, הבאנו נוסח אחיד מוצע להחלטות בתי המשפט בדבר מינוי של מומחה מטעם ביהמ"ש בתביעות ליקוי בניה והמלצה כי הנהלת בתי המשפט תקבע נוסח אחיד להחלטות אלו.

 

6. בהמשך המאמר, הבאנו הצעות לשיפור המצב לבסוף, סקרנו את הבעייתיות של שיטת המינויים של המומחים הקיימת כיום, המעמידה את המומחים מטעם ביהמ"ש "בין הפטיש לסדן", והמלצנו על שיטה אחרת לפיה יוקם מאגר של מומחים בלתי תלויים ליד הנהלת בתי המשפט, שזה יהיה עיסוקם היחיד והבלעדי, ובכך נחלץ את המומחים המתמנים על ידי ביהמ"ש מפני השיטה הקיימת כיום, המעמידה אותם בפני דילמה קשה ובלתי אפשרית.

 

7. את המאמר חתמנו בפרק סיכום.

 

הותר לפרסום 16.4.2014

 

*כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך למעלה מ-38 שנים.

 

רחוב סמטת הבאר 3 רמת-גן מיקוד 52465

טלפונים: 6728559-03, 6720503-03

פקס' 6739193-03

טל' נייד:  5781323-050

דוא"ל  אתר 

 

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או ו/ או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר – כל חלק שהוא מתוך מאמר זה, השימוש במאמר זה מותר אך ורק לצורך ציטוט והפנייה למאמר העברתו או חלק ממנו לגורם אחר מהווה הפרה של זכויות היוצרים.

banner 3d