24. ליקויי בניה- חברת דואק מישקיט חויבה לפצות רוכשי דירה בגין ליקויי בניה ב-64,000 ש"ח​

ביהמ"ש בת"א חייב בת"א 53349/05 את חברת דואק מישקיט חברה לייזום ובניה בע"מ לשלם פיצויים בגין ליקויי בניה וראשי נזק נוספים למשפחת יקר אשר הייתה מיוצגת  על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן.

 

להלן קטעים נבחרים מתוך פסק הדין

 

הנני דוחה טענת הנתבעת בקשר למסעד יד בחדר המדרגות.

 

על פי סעיף 3.34 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר) "לא יבנה אדם מהלך מדרגות אלא אם נתמלאו בו אלה... היו שני צדדיו מתוחמים ע"י קירות, יותקן לאורך צד אחד מסעד..".

 

מומחה בית המשפט קבע כי הרוחב בחדר המדרגות איננו אחיד, בין 79.5 ל 80.5 ס"מ. (מידות העומדות בתקן) וניתן להתקין שם מסעד באמצעות חציבה בקיר הבלוקים, בעלות של 1,200 ש"ח. מכיוון שהתובעים מימנו מכיסם תיקון זה, יש לחייב הנתבעת בהשבת הסכום.

 

עיקר המחלוקת הינו לתחולתו של התקן 1555.3 הדורש, לגבי ריצוף אריחים קרמי, בשטחים רטובים או בשטחים פתוחים.

 

הנתבעת טענה כי אין לחייבה בעלות התיקון לפי התקן שעדיין לא היה בתוקף בעת קבלת היתר הבנייה לבניין בו מצויה הדירה ואף לא בעת שניתן לה טופס אכלוס.

 

התובעים טענו כי הכלל הוא, שהחיוב נתפס לפי יום ההתחייבות, דהיינו, שהנתבעת הייתה מחויבת לתקן שהיה בתוקף בעת חתימת ההסכם, גם אם הבניין נבנה ואושר לאכלוס חצי שנה קודם. לטעמי, אין לצפות כי קבלן שבנה על פי התקנים הנהוגים ביום הוצאת היתר הבנייה, ואף סיים עבודתו על פי אותו תקן חוקי, יאלץ להחליף את הריצוף בבניין משום שמועד המכירה הינו לאחר שנשתנה תו התקן.

 

ואולם, חרף זאת הנני מקבלת קביעתו של המומחה בדבר הצורך בהחלפת הריצוף בגג החיצוני בעלות של 28,500 ש"ח, הואיל ותחלואיה העיקריים של הדירה היו בגין הרטיבות שחדרה ממרפסת הגג.

 

הבדיקה שנערכה הראתה כי מתחת לריצוף, במקומות רבים, החול רטוב.

 

כך, במרפסת השמש הלא מקורה ובמרפסת שמש מקורה בקומה העליונה. לעניין זה אין לי אלא להמשיך ולצטט את מומחה בית המשפט בתשובתו לשאלת הבהרה ע"י ב"כ הנתבעת, מיום 10.10.06: במקרה הנדון ובעיקר לגבי הסעיף הדן באיטום המישקים ורוחבם המינימלי, התקן מיסד למעשה פרקטיקה שהייתה נהוגה לפני כן ובעיקר, הוראות והנחיות של ספקים ויצרנים מובילים כמו "אלוני", "נגב קרמיקה" ואח', ללקוחות שרכשו מהם אריחים קרמיים, כמו גם של מהנדסים ומפקחי בנייה.

 

הנתבעת נהגה שלא על פי הפרקטיקה המקובלת שנהגה באותה עת, ועל ידי כך הרצפה אינה אטומה למעבר מים, אשר מחלחלים, או עלולים לחלחל אל שכבת חול המילוי, ומשם לתקרות ולקירות.

 

סה"כ חוייבה הנתבעת לשלם לתובעים כ-64,000 ש"ח.