19. ליקויי בניה-חברה קבלנית חוייבה לפצות רוכש דירה בגין ליקויי בניה וירידת ערך בסך 105,000 ש"ח

חברה קבלנית חוייבה לפצות רוכש דירה בגין ליקויי בניה וירידת ערך בסך 105,000

 

בית משפט השלום בת"א (ת"א 12835/05) חייב את חברת הבניה מנשה שקורי חב' לבניין בע"מ לפצות רוכש דירה אשר היה מיוצג ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בסכום של כ- 105,000 ש"ח בגין ליקוי בניה, ירידת ערך עגמת נפש והוצאות.

 

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין 

 

נושא התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

  

עניינה של תובענה זו במחלוקת שבין התובע רוכש דירה ובין הנתבעת, חברה קבלנית שבנתה את הדירה ומכרה אותה לתובע, באשר לליקויים בדירה וקיטון שטחי חדרים.

 

מהנדס מטעם התובע סקר את הליקויים בדירה ואמד את עלות תיקונם לסך של 20,926 ש"ח, בעוד ששמאי מקרקעין מטעם התובע אמד את ירידת הערך בדירה בסכום כולל של 21,000 דולר, מתוך סכום זה יוחד סכום בסך 17,000 דולר שתומחר כירידת ערך בגין קיטון מידות רוחב חדרי השינה בדירה בשל התהוותה קיומה של פינה קטומה בכל אחד מהם, בעוד סך 4000 דולר תומחר כירידת ערך בגין קירבה יתרה של הכיור לקיר הכניסה בחדר האמבטיה.

 

התובע טוען כי ביום 30/10/04 פנה באמצעות בא כוחו לנתבעת במכתב רשום שאליו צורפו חוו"ד של המהנדס והשמאי ודרש תיקון הליקויים שפורטו בחוו"ד המהנדס וכן ליקויים נוספים שלא נסקרו באותה חוו"ד (החלפת ניאגרה וכיורים) וכן לפצות את התובע בגין ירידת הערך לדירתו, והכל בתוך 21 יום מתאריך המכתב (נספח ט' לכתב התביעה).

 

בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את טענות התובע וכפרה בזכותו לגבות ממנה פיצויים.

 

הנתבעת טענה כי התובע רכש את הדירה במצבה וכי ההסכם נחתם שעה שבניית הדירה הושלמה תוך שהתובע מוותר על כל דרישה מצידו שתתבסס על סתירה בין המצב בפועל של "הממכר לבין המפרט ו/או התוכנית".

 

אשר לטענת התובע בגין קיטון החדרים נטען ע"י הנתבעת כי התובע רכש את הדירה לאחר השלמת בנייתה, והיה מודע לתצורת החדרים ושטחם.

 

הנתבעת כפרה בממצאים ובאומדנים שפורטו בחוו"ד של מהנדס התובע, והערכות השמאי מטעמו וכן הכחישה את טענות התובע בדבר עוגמת נפש שנגרמה לו.

 

דיון וממצאים

 

ניכר בעליל כי הליקוי העיקרי הקיים בדירה נוגע לסטיות במידות הרוחב של חדרי השינה ובמיצוב חדר השירותים כמפורט בחוו"ד המהנדס והשמאי מטעם התובע, לסטיות תכנון וביצוע אלו לרבות מודעותו המוקדמת של התובע לקיומם והמסקנות הנוגעות לכך, הוקדשה עיקר יריעת הדיון וסיכומי בעלי הדין.

 

מומחה בית המשפט

 

בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את מר יעקב כהן מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין ע"פ הכשרתו. (להלן: "המומחה").

המומחה ביקר בדירה ביום 29/6/05 בלווית בעלי הדין עיין בכתבי הטענות ובחוו"ד של המהנדס והשמאי מטעם התובע, וביום 10/7/05 הוציא תחת ידו חוו"ד לפיה נדחו מרבית ממצאיו של המהנדס מטעם התובע באופן שסכום אומדן הליקויים הועמד ע"פ 3,400 ש"ח (עלות לנתבעת) וסך 5500 ש"ח עלות לתובע (כולל מע"מ ופיקוח).

 

המומחה לא פירט בחוו"ד את סעיפי הליקוי אותם תימחר, לעומת זאת, אישר המומחה את ממצאי השמאי בדבר ירידת ערך הדירה המיוחסת לקיטון רוחב חדרי השינה בדירה, ליקוי שתומחר בסכום כולל של 77,200 ש"ח.

 

בתשובתו לשאלות הבהרה מיום 28/7/05, אישר המומחה תוספת בסך 800 ש"ח לסכום ירידת הערך, בגין העדר מסעד יד במהלך המדרגות הסמוך לדירה.

 

הנחה במחיר הרכישה 

 

בחקירתו את התובע ביקש ב"כ הנתבעת לבסס טענה לפיה זכה התובע להנחה ניכרת במחיר הדירה (עמ' 7,8, לפרוטוקול) טענה זו לא עלתה כלל ועיקר בכתב ההגנה וב"כ התובע, התנגד להרחבת חזית (עמ' 16 לפרוטוקול) מטעם זה אתעלם מטענת הנתבעת בסיכומיה לפיה עובדת מתן ההנחה צריכה להילקח בחשבון ע"י בית המשפט בקביעת ירידת הערך (סעיפים 60-66 לסיכומי הנתבעת).

 

מעבר לדרוש, אוסיף כי בעדותו כפר התובע בטענה כי זכה להנחה בעבור הדירה וטען בעקביות כי המחיר שנדרש ממנו שולם על ידו בפועל ועמד ע"ס 170,000 דולר (עדותו בעמ' 8,9 לפרוטוקול).

 

אשר על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה יש להביא בחשבון, בקביעת הפיצוי בגין ירידת הערך - מתן הנחה כביכול במחיר הרכישה.

 

מודעות התובע לצורת החדרים וסוגיית ירידת הערך 

 

בעדותו אישר התובע כי ביקר בדירה מספר פעמים קודם לרכישתה וכי העדיף אותה על רכישת דירה אחרת בשל היותה מצויידת במעלית עובדה המהווה עבורו יתרון בשל נכותו הפיזית (עמ' 7 לפרוטוקול).

 

ב"כ הנתבעת ריכז מאמץ עיקרי בנסיון לראות כי התובע היה מודע למידות החדרים ותצורתם, כבסיס לטענתו לפיה התובע הינו בבחינת "סבר וקיבל" התובע העיד כי הגם שהזמין ריהוט לחדר השינה הרי התבסס על גודל הקיר שלאורכו הונח הארון ומדד רק אותו (שם בעמ' 10) בהמשך עדותו טען התובע, כי לא מדד את שטח הדירה (שם בעמ' 12).

 

קיטון מידת הרוחב הינו בגדר "אי התאמה" כמשמעות הביטוי בסעיפים 1ו- 4(א)(1) לחוק המכר.

 

ב"כ הנתבעת האריך מעניתו בטענות לפיה התובע ידע או יכול היה לדעת על המידות הנכונות, אולם גם אם אניח לטובת הנתבעת כי התובע היה מודע לפינות הקטומות בחדרים שהצרו את רוחבם, אין בכך כדי לקבוע כי הסכים לאי ההתאמה.

 

בעדותו כפר התובע בגירסה לפיה הסביר לו חגי שקורי שצורת המגרש חייבה בניית חדרים קטומים (שם בעמ' 15); על כך אוסיף כי לא נטען על ידי הנתבעת כי הפנתה את תשומת לב התובע לכך שרוחב החדרים נופל מן המינימום שנקבע בתוספת לתקנות הבנייה ודי בכך כדי להקים בידי התובע עילה לתבוע פיצויים בשל אי התאמה.

 

אשר לפיצויים בגין עוגמת נפש: 

 

מן העדויות שבפני עולה כי בדירה התגלעו גם ליקויי רטיבות אשר הגם שתוקנו על ידי הנתבעת היו כרוכים בפגיעה זמנית ברווחתו של התובע.

 

טענת הנתבעת לפיה התובע לא סבל מעוגמת נפש אין לה על מה שתסמוך.

לאחר ששיקללתי את כל הנתונים הצריכים לעניין, אני פוסק לתובע סך 7500 ש"ח, כפיצויים בגין נזק בלתי ממוני.

 

סוף דבר: 

 

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:

 

עלות תיקון הליקויים (עלות לנתבעת) 3,400 ש"חאומדן ירידת ערך 77,200 ש"ח

פיצוי בגין עוגמת נפש 7,500 ש"ח

88,100 ש"ח

 

לסכום זה יווספו סה"כ הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

 

אשר לתשלום ההוצאות

 

כמפורט בכתב התביעה ובסיכומי התובע נשא התובע בהוצאות משמעותיות לצורך הוכחת תביעתו ובכלל זה אגרות בית משפט, שכ"ט למומחים וכן שכ"ט עו"ד.

 

אשר על כן, אני פוסק לתובע את הוצאותיו כמפורט בפיסקה ח' לסיכומי התובע, בתוספת סכומי אגרת התביעה כמפורט בפיסקה ז (1) לסיכומי התובע,

 

סכומי ההוצאות ושכ"ט ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסה"ד ועד ליום התשלום בפועל.

 

התובע רשאי להגיש פסיקתא לחתימה.

 

ניתן היום א' בכסלו, תשס"ז (22 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

 

בן חיים מרדכי, שופט 

banner 3d