18. ליקויי בניה- נדחתה תביעת רוכשי דירה שטענו כנגד מוכר הדירה כי הסתיר מהם ליקויי בניה ופגמים בדירה​

בית משפט השלום בהרצליה דחה תביעת רוכשי דירה כנגד מוכר דירה אשר היה מיוצג ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן לפיה נטען כי המוכר הסתיר מהם כביכול ליקויי בניה ו/או פגמים בדירה.

 

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

 

ביום 19.4.04, ביקר מהנדס בס מרדכי מטעמם של התובעים בדירה, ומצא כי על פי התוכניות שהוצגו בפניו חסר עמוד תמיכה, שכפי הנראה נוסר ולא הוקם אחר במקומו. על פי חווה"ד יש להקים עמוד חלופי. להערכת המהנדס עלות הפתרון ההנדסי המוצעת, כולל חומר ועבודה הינה בסך של כ- 3,200 ש"ח + מע"מ.

 

לטענת התביעה, על ביהמ"ש לפסוק את סכום ההוצאות הכולל בדבר הקמת העמוד, ועל פי האמור בכתב התביעה מסתכם סכום זה לכדי 20,000 ש"ח.

 

זאת ועוד, טוענים התובעים במצטבר כי מאחר והנתבע הפר את סעיף 3 א' (4) להסכם, בהצהירו כי לא קיים מום נסתר בנכס, על ביהמ"ש לפסוק את מלוא הפיצוי המוסכם בשווה ערך בשקלים ל- 30,000 דולר.

 

צודק ב"כ הנתבע, כי תביעה זו של התובעים מבוססת על "כרעי תרנגולת", שכן אין התובעים מבססים באופן פוזיטיבי את ידיעתו של הנתבע או של בנו במום לו הם טוענים.

התובעים מודים, כי הם קיבלו את תוכניות הדירה מהמתווכת בהרשאתו של הנתבע כחודש וחצי לפני חתימת החוזה.

התובעים לא ערכו מדידה מדוייקת של הקירות, מכיון שלא העלו על דעתם כי מיקום הקירות לא זהה למיקומם בפועל (ראה סעיף 5 לתצהיר עדות ראשית).

 

טענה זו תמוהה בלשון המעטה. לא בכל יום מבקש רוכש דירה את התוכניות המקוריות של הדירה, שהרי בשעה שקונה רוכש דירה מוגמרת הוא רוכש בד"כ את שעיניו רואות. כשרוכש דירה מבקש את תוכניות הדירה, חזקה כי הוא מבקש לבדוק זאת לצורך עריכת שיפוצים כפי שהודו התובעים.

 

לתובעים לא היה כל הסבר מניח את הדעת, מדוע כבר ב- 19.4.04 ופחות מחודשיים מאז חתימת החוזה, לא פנו לנתבע בטענה כי קיים מום בדירה, מדוע לא ביקשו את ביטול ההסכם לאלתר עוד לפני שהחלו בשיפוצים, שהרי לטענתם לו היו יודעים על פגם זה ספק אם היו רוכשים את הדירה.

 

לתובעים היתה קיימת אפשרות לבקש את ביטול החוזה לאלתר עוד בטרם השקיעו מזמנם ומהונם בשיפוצים, ואולם הם בחרו להמשיך ולקיים את ההסכם.

 

לתובעת לא היה כל הסבר בחקירה נגדית, מדוע לא נעשה דבר ולא נעשתה כל פנייה לנתבע אלא לאחר סיום התקנת העמוד.

 

סבורני שהתובעים כשלו מלהוכיח כי הנתבע ידע על אותו מום ובידיעה גמורה הסתיר זאת מהם.

הראיות שהונחו בפניי הנם עדויות התובעים מול עדות של מר אלטמן בנו של הנתבע. 

אין לתובעים כל עדות מסייעת, לסייע בידיהם להרים את נטל השכנוע כי מדובר בידיעה פוזיטיבית של הנתבע.

 

התובעים כאמור לא מסתמכים אלא על סעיף 7 לתצהירם בלבד, אשר מפרט אימרה כוללנית של העד אלטמן.

 

צודק ב"כ הנתבע כי מדובר בהסקת מסקנות בלבד. לא שוכנעתי מעדויות התביעה, כי הנתבע ידע על המום והסתירו ולפיכך לא אוכל לקבוע כי הנתבע נמצא מפר את החוזה.

 

במאמר מוסגר אוסיף ואומר, כי אם הייתי מוצאת את הנתבע כמי שמפר את החוזה, היה מקום לדחות את התביעה במרבית סעיפי הנזק... ואולם, כאמור לא שוכנעתי מעדויות התביעה, כי הנתבע נמצא מפר את החוזה ולפיכך יש לדחות את התביעה וכך אני עושה.

 

סוף דבר התביעה נדחית!"

 

בנוסף חויבו התובעים ב-7,500 ש"ח בצירוף מע"מ.