16.החזירו את פעילות המנ"ת בתביעות ליקויי בניה​

החזירו את פעילות המנ"ת בתביעות ליקויי בניה.

 

מאת: עו"ד צבי שטיין, נוטריון ומגשר*

 

מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא המנ"ת, בבזבוז זמן שיפוטי יקר  שנגרם למערכת השיפוט, ולצדדים המתדיינים בעקבות הפסקת פעילות המנ"ת, במיוחד בטיפול בתי המשפט בתביעות בגין ליקויי בניה. בתחילה מובא המצב ההיסטורי שקדם להקמת המנ"ת.

 

בהמשך, מובא הסבר מהו המנ"ת. לאחר מכן נסקור את יתרונותיה הרבים של המנ"ת. בהמשך נדגים את בזבוז הזמן השיפוטי היקר שנוצר בעקבות ביטול פעילות המנ"ת, נבהיר את מאמצי המערכת המשפטית להקטין את העומס ולייעל את הדיון. לסיכום נביא את עמדתו האישית של כותב המאמר בסוגיה.

 

א.    היסטוריה

 

זכורות לי היטב ה"ישיבות המקדמיות" שהתקיימו בשנות השבעים ואילך בבית משפט השלום בת"א בפני כבוד הרשם בר-דיין.

 

הישיבות המקדמיות התקיימו בזמנו, באולם רחב ידיים שהיה ממוקם בצמוד לגזברות בית משפט השלום בת"א.

 

בכל הכבוד, הישיבות המקדמיות לא היו מועילות במיוחד, אפילו מיותרות. כך גם התייחסו אליהן עורכי הדין. בפני כבוד הרשם בר דיין הייתה מונחת ערימה גדולה מאד של תיקים, בערך 100-150 תיקים. כל שנעשה בישיבה זו היה לבדוק אם הוגש כתב הגנה בתיק, אם שני הצדדים הצדדים היו נוכחים או מיוצגים, ומיד היה נקבע מועד להמשך הדיון בתיק (בכל הכבוד, זה היה הליך שגם מזכירות בית המשפט יכולה הייתה לבצע על הצד הטוב ביותר).

 

הרכב הנוכחים בישיבות אלה היה רוב מוחלט של מזכירות ופקידות ממשרדי עורכי הדין, מספר מתמחים וקומץ עורכי דין.

 

בהמשך הדרך, "הלכו לעולמן" הישיבות המקדמיות ואותן החליף קדם המשפט.

 

גם אולמו של כבוד הרשם בר דיין שינה את פניו ובמשך תקופה מסויימת "התארח" בו ארכיב בית משפט השלום. את הארכיב החליפו מאוחר יותר אולמות שיפוט קטנים הממוקמים בקומת הכניסה, בצמוד למזכירות בית המשפט השלום בת"א.

 

ב.    המנ"ת-מהו?

 

לפני שנים מספר, נפל דבר בהנהלת בתי המשפט, והוקמו מחלקות המנ"ת = מחלקת ניתוב תיקים.

 

בראש כל מחלקה הוצבו עורכי דין, שתפקידם היה לנתב ולייעל את הטיפול בתביעות השונות, לרבות תביעות בגין ליקויי בניה.

 

בקול ענות חלושה, משום מה, לפני תקופת מה, הופסקה פעילותן של מחלקות המנ"ת בבתי משפט השלום.

 

ג.     יתרונותיה של המנ"ת.

 

כאשר הייתה מוגשת תביעת בגין ליקויי בנייה (ובמאמרי זה אתייחס רק לתחום ליקויי הבניה, הגם שיש לנושא השלכות דומות לגבי תחומים נוספים), אנשי המנ"ת היו בודקים באם התביעה הסתמכה על חוות דעת של מהנדס ונתבעו פיצויים רק בגין ליקויי בניה, או שמא נתבע בתביעה גם פיצוי בגין ראש נזק של ירידת ערך, שהסתמך על חוות דעת של שמאי מקרקעין.

 

בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה, הייתה המנ"ת מפיקה החלטה מעין שיפוטית בה נקבעו מספר דברים:

 

נקבע מועד לדיון לישיבת קדם המשפט ושם השופט שידון בתיק.

 

מונה באופן אוטומטי מומחה מטעם ביהמ"ש, מהנדס או מהנדס ושמאי, בהתאם לצורך.

 

נקבע שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש.

 

נקבע המועד בו על הצדדים להעביר למומחה את החומר מטעמם, תוך פרוט סוג המסמכים שניתן יהיה להעביר למומחה.

 

נקבע המועד בו על המומחה מטעם ביהמ"ש לסיים את הכנת חוות דעתו.

 

נקבעה זכות  הצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה לאחר קבלת חוות דעתו, נקבע המועד להגשת השאלות ונקבע המועד למתן התשובות ע"י המומחה מטעם ביהמ"ש.

 

נקבע שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש גם בגין תשובותיו לשאלות ההבהרה, ככל שאלה יופנו אליו על ידי מי מהצדדים.

 

ניתנו צווים לגבי גילוי מסמכים ושאלונים בין הצדדים.

 

כאשר הצדדים היו מגיעים לישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק, כבר הייתה מונחת בפניהם ובפני בית המשפט חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, שאלות ההבהרה שהופנו למומחה מטעם ביהמ"ש  ע"י הצדדים ותשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה.

 

במצב דברים זה, משהמחלוקת העיקרית בתיקים מסוג זה הוכרעה על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש, נוצר סיכוי רב יותר  לכך, שהצדדים יוכלו לסיים את התיק בפשרה, ואכן תיקים רבים הסתיימו באותה ישיבה, או בישיבת קדם משפט נוספת.

 

ד.     בזבוז זמן שיפוטי יקר שנוצר בעקבות ביטול פעילות המנ"ת

 

ביטול פעילות המנ"ת יצר סחבת מוגברת בטיפול בתביעות ליקויי הבניה, ובזבוז משווע של שעות שיפוט של בתי המשפט וכפועל יוצא מכך, גם בזבוז זמנם של כל המתדיינים ועינוי דין לתובעים בעיקר.

 

כיום, וכפי שהדבר היה נהוג לפני הקמת מחלקות המנ"ת, מגיעים הצדדים לישיבת קדם המשפט הראשונה מבלי שמתבצעים הליכים כלשהם עובר למועד זה. במקרה הטוב (ולא תמיד), ממנה בית המשפט בישיבה זו את המומחה מטעם ביהמ"ש. מעבר לכך, אין דברים מיוחדים לעשות בישיבה זו. הנה הישיבה הראשונה שבוזבזה לריק ולשוא.

 

המומחים שמתמנים כיום על ידי ביהמ"ש, בד"כ דורשים לקבל שכר טרחה גבוה משמעותית מהשכר שהיה נפסק להם בזמנו על ידי המנ"ת (השכר שהיה נפסק בזמנו ע"י המנ"ת עמד בתחילה על סך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ ובשלב מסוים הועלה ל-5,000 ₪ + מע"מ, שכר ראוי לכל הדעות, ולא זכור לי מקרה בו מומחה סירב לקבל את המינוי בגלל נושא שכר הטרחה).

 

בשלב הזה, במקרים רבים,כאשר המומחה מטעם ביהמ"ש מבקש לקבל שכ"ט שהוא גבוה מדי לדעתו של מי מהצדדים, פונה מי מהצדדים לביהמ"ש ומגיש התנגדות לשכר המבוקש על ידי המומחה. ביהמ"ש נאלץ לבזבז את זמנו בקריאת הבקשה ובמתן החלטה לתגובת המומחה ויתר הצדדים. משמוגשות תגובות הצדדים, לרבות זו של המומחה (ובד"כ הן אינן מוגשות בו-זמנית), מובא התיק פעמיים נוספות לשולחנו של השופט לעיונו ולמתן החלטה. הרי לנו דוגמא קלאסית לבזבוז נוסף בזמנו של ביהמ"ש והצורך לעסוק בדברים, שבעבר, כאשר תפקדה המנ"ת, בדרך כלל, לא היו מגיעים לשולחנו של ביהמ"ש.

 

למותר לציין, כי כל עוד אין החלטה סופית של ביהמ"ש לגבי שכרו, המומחה אינו מתחיל בתפקידו ובכך מתבזבז זמן יקר ונגרם עינוי דין לצדדים המתדיינים.

 

לאחר שבשעה טובה ומוצלחת, מסתיים הנושא של קביעת שכרו של המומחה, חולפת לרוב תקופה של מספר חודשים ומגיעים לישיבת קדם המשפט השנייה.

 

אם התובעים הם ברי מזל, אזי, המומחה מטעם בית המשפט יספיק, בזמן שנותר לו מההחלטה הסופית לגבי שכרו ועד לישיבת קדם המשפט, להכין את חוות דעתו. אם לא, יגיעו הצדדים לישיבת קדם המשפט ויודיעו לכבוד ביהמ"ש כי המומחה טרם הגיש את חוות דעתו, ותקבע ישיבת קדם משפט שלישית. הנה הישיבה השניה שבוזבזה לריק ולשוא.

 

ישיבת קדם המשפט השנייה בד"כ מבוזבזת לשוא גם אם המומחה הספיק להגיש את חוות דעתו לביהמ"ש ולצדדים. בישיבה זו מתייצבים על פי רוב הצדדים ומודיעים לביהמ"ש, כי הם טרם הספיקו ללמוד את חוות הדעת וברצונם להפנות למומחה שאלות הבהרה, כפי זכותם, על פי התקנות.

 

בנסיבות אלה אין מנוס, וביהמ"ש נאלץ לקבוע ישיבת קדם משפט שלישית בתיק בתקווה כי עד לאותה ישיבה תהיינה בפני ביהמ"ש והצדדים שאלות ההבהרה והתשובות להן, וזאת, בהנחה, שלא תוגשנה בקשות מצד מי מהצדדים כנגד דרישת המומחה לקבל שכ"ט בגין מתן תשובותיו לשאלות ההבהרה.

 

כבר נכחתי בדיונים בהם הורה ביהמ"ש לצדדים להגיע לישיבת קדם המשפט הבאה עם רשימת שאלות ההבהרה שברצונם לשאול את המומחה. ביהמ"ש היה נכנס לעובי הקורה, קורא את השאלות ומנסח אותן בדרך הנראית לו, ורק לאחר מכן מתיר את משלוחן למומחה מטעם ביהמ"ש. הנה הישיבה השלישית שבוזבזה לריק ולשווא.

 

ה.    מאמצי המערכת המשפטית להקטין את העומס ולייעל את הדיון

 

במערכת המשפטית, שוקדים כל העת על מציאת פתרונות וחלופות על מנת לייעל את הדיון, לחסוך זמן שיפוט של השופטים ולחסוך בזמנם של הצדדים המתדיינים.

 

לשם כך, פותחו הליכי הבוררות, הוקמו מחלקות גישור בבתי המשפט, הוטלה חובה על הצדדים המתדיינים לקיים פגישת מהו"ת חובה בפני מגשרים חיצוניים, בנוסף לישיבות המתקיימות בבתי המשפט, וכתנאי להמשך הדיון בפני ביהמ"ש, ואף נשמעים קולות כיום להפוך את הגישור להליך חובה, תוך שלילת זכותם הבסיסית של אזרחי המדינה לפנות לערכאות הרגילות.

 

על רקע המאמצים המסיביים שעושה המערכת המשפטית והנהלת בתי המשפט כדי לייעל את הדיונים ולהקטין את העומס הרובץ על השופטים, בכל הכבוד, ביטול המנ"ת נראה תמוה ביותר, גורם לבזבוז זמן משווע של המערכת השיפוטית, ועומד בסתירה ליעילות ולהתיעלות של המערכת המשפטית.

 

אם יוחזרו מחלקות המנ"ת לתפקד, ייחסכו ישיבות רבות ומיותרות של בתי המשפט. כפי שראינו לעיל, כמעט בכל תיק, מבוזבזות, סתם כך, שלוש ישיבות של ביהמ"ש ועוד שעות רבות בשל הצורך לדון בבקשות ותגובות ובמתן החלטות בקשר לשכרם של המומחים מטעם ביהמ"ש. תכפילו את זה במספר התביעות המוגשות לבתי המשפט ותקבלו כמות מדהימה של אלפי(!!) שעות שיפוט שמבוזבזות, סתם כך, עקב השינוי שנוצר בעקבות הפסקת פעילותן של מחלקות המנ"ת.

 

זה המקום לציין, כי תובעים מוצאים עצמם נפגעים מביטול המנ"ת גם באספקט נוסף. התמשכות ההליכים מעבר לשלוש ישיבות קדם משפט מונעת מהם כל סיכוי ריאלי לסיים את הסכסוך בפשרה בשלב מוקדם של ההליך, באופן שיאפשר להם לקבל בחזרה את מרבית סכום האגרה ששילמו לצורך פתיחת ההליך במקרה של פשרה. כך אובדת יעילותו של מנגנון, אשר אמור לתמרץ צדדים להקדים ולהתפשר בהליך.

 

ו.       דעה אישית של כותב המאמר

 

דעתי האישית הינה, כי יש לחדש לאלתר את פעילותן של מחלקות המנ"ת בבתי המשפט, דבר שיחסוך אלפי שעות שיפוט שמבוזבזות כיום, סתם כך, לריק ולשוא.

 

יש להותיר את הליך הגישור כהליך וולנטרי בלבד של הצדדים המתדיינים, לפי שיקול דעתם הבלעדי ובשום פנים ואופן, אין להופכו להליך חובה.

 

הפיכת הליך הגישור להליך חובה, כמוה, כהפרטת המערכת המשפטית ופגיעה אנושה בזכות היסוד של אזרחי המדינה לגישה לערכאות בתי המשפט.

 

על המערכת המשפטית לייעל את עצמה מבפנים, לבדוק כיצד והיכן ניתן לשפר ולייעל את המצב בתוך המערכת, ולא לחפש חלופות אחרות מחוץ למערכת.

 

ז.      סיכום

 

א.         בפתח המאמר הסברנו בקצרה את המצב המשפטי ההיסטורי שקדם להיום.

 

ב.         בהמשך הבהרנו מהו המנ"ת.

 

ג.          לאחר מכן סקרנו את יתרונותיה הרבים של המנ"ת.

 

ד.         הסברנו והדגמנו את בזבוז הזמן השיפוטי היקר שנוצר בעקבות ביטול פעילות המנ"ת.

 

ה.         הבהרנו את מאמצי המערכת המשפטית להקטין את העומס ולייעל את הדיון.

 

ו.          בסוף המאמר הבאתי את עמדתי האישית בסוגיה.

 

הותר לפרסום ביום 23.10.2011

 

*כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך למעלה מ-38 שנים.

רחוב סמטת הבאר 3 רמת-גן מיקוד 52465

טלפונים: 6728559-03, 6720503-03

פקס' 6739193-03

טל' נייד:  5781323-050

דוא"ל 

אתר: 

 

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר – כל חלק שהוא מתוך מאמר זה, השימוש במאמר זה מותר אך ורק לצורך ציטוט והפנייה למאמר העברתו או חלק ממנו לגורם אחר מהווה הפרה של זכויות היוצרים.

banner 3d