16. מחצבה חוייבה לפצות ב-450,000 ש"ח בעלת מחפר שניזוק במפולת סלעים במחצבה​

מחצבה חוייבה לפצות ב-450,000 ₪ בעלת מחפר שניזוק במפולת סלעים במחצבה

 

ת"א (חי)

 

מדמור

נגד

תעשיות אבן וסיד 

 

כתוצאה ממפולת אבנים במחצבת קדרים בגליל סלעים במשקל עשרות טונות התדרדרו בעצמה לרגלי ההר וקברו כמעט לחלוטין תחת ערמות אדמה וסלעים מחפר השייך לתובעת אשר הייתה מיוצגת על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן.

 

המחפר ניזוק לחלוטין ובנוסף נגרמו לתובעות הפסדי הכנסות.

 

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין הכרייה נעשית באמצעות פיצוצים מבוקרים של ההר.

 

הממונה על הפיצוצים קודח חורים מעל המקום המיועד לכרייה ומחדיר לאחר מכן חומר נפץ בכמות הדרושה על מנת לגרום לקריסת אבן בכמות הרצויה.

לאחר הפיצוץ מועמסת האבן שנערמת בתחתית ההר על משאיות בעזרת כף טרקטור (שופל) או מחפר (באגר) ומשם מועברת לאזור הגריסה. לפי הכמות המקובלת של חומר הנפץ יוצרת כל סדרת פיצוצים בין עשרה לשנים עשר אלף טונות של חומר לגריסה.

 

העמסת החומר נמשכת בין ארבעה לחמישה ימים עד שמפעיל הטרקטור או המחפר מתקרב עם הכף לאבן שהצטברה בסמוך לקיר (הטבעי) של המחצבה.

 

כתוצאה מהפיצוצים נוצרות בהר מדרגות חיצוב.

 

המפולת אירעה בחלק ממדרגת חיצוב שכיוונה מזרח-מערב בקרבת הפניה לכיוון דרום, מקום בו נעשו פיצוצים ביום 5.8.97, תשעה ימים קודם לכן.

ביום 13.8.97, קרי, יום לפני המפולת בוצע פיצוץ נוסף במחצבה, אשר לפי העדויות התרחש במרחק שבין 100 מטר – 500 מטר ממקום המפולת. כתוצאה מהפיצוצים נוצרים סדקים באבן כך שרק חלק ממנה משתחרר וקורס.

 

לפיכך, הוראות הבטיחות מחייבות לא רק שבשעת הפיצוץ לא יימצא איש בקרבת מקום אלא שהממונה על הפיצוצים או עובדים אחרים של המחצבה מחויבים לערוך בדיקה בשטח העליון על מנת לוודא שלא נותרו סלעים העלולים להתנתק בשלב מאוחר יותר ובדרך זו לגרום להתמוטטות ההר. 

 

אין חולק כי כתוצאה מזעזועים שמקורם בין היתר מעבודת ציוד מכני כבד בשטח, ממשאיות נוסעות בתוך המחצבה, מפיצוצים גם אם מבוצעים באזור מרוחק או אף ממעבר מטוסים, עלול הסלע הסדוק להתנתק ממקומו. 

 

לאחר אירוע המפולת ערכה הנתבעת תחקיר, שתוצאותיו לא הובררו. כמו כן ביום 16.8.98, שנה לאחר המפולת, ביקר במחצבה משה בראון (להלן: בראון) מטעם הנתבעת, מומחה לגיאולוגיה ומינרלוגיה, שגם סייע בעבר לנתבעת באיתור אתר המחצבה.

 

ביום 11.3.02 לבקשת התובעת ביקר במקום ד"ר אברהם אביגור (להלן: ד"ר אביגור), גיאולוג ומינרלוג מומחה.

 

שני המומחים ערכו חוות דעת ונחקרו עליהן בבית המשפט. בראון גם נתן חוות דעת משלימה בהתייחס לטענות שהועלו בחוות דעת ד"ר אביגור.

שני המומחים הסכימו כי כתוצאה מגורמים שונים, שמקצתם פורטו בסעיף 9 דלעיל, נוצרים סדקים בסלע, חלקם ברוחב ניכר וחלקם בעובי מילימטר. אין גם חולק כי במשך השנים הצטברה בתוך הסדקים הרחבים אדמת חרסית שצבעה חום כהה. עם זאת חלוקים הצדדים בשאלה האם סדקים אלה, שלעתים גילם הגיאולוגי רב, עלולים לגרום להתמוטטות ההר. 

 

בעוד ד"ר אביגור סבור כי אירוע המפולת נגרם כתוצאה מרשלנותה הבלעדית של הנתבעת סבור בראון כי המדובר באירוע בלתי צפוי שכן בשל שכבת אדמה חרסית לא ניתן היה להבחין בסדקים. בעניין זה ארחיב בהמשך. 

 

התובעת רואה בעצם העסקת מחפר לצורכי העמסה משום רשלנות. המחפר נע על שרשראות ולכן נע באיטיות. לו השתמשו בטרקטור המסוגל לנוע אחורנית ובמהירות יחסית ניתן היה למנוע את התאונה. אין ממש בטענה זו.

 

ראשית, גם אם ייעודו העיקרי של המחפר הוא ביצוע עבודות חפירה, הרי הוא גם בעל תכונות של שופל, ולשם כך מותקנת בו כף.

שנית, גם לו צדקה התובעת הרי אין קשר סיבתי בין השימוש הבלתי זהיר לבין הנזק שכן לפי עדות מפעילו עמד לאכול פת שחרית, לכן העמיד את המחפר, כיבה את מנועו ואז אירעה המפולת, כך שיתרון המהירות וכושר התמרון של הטרקטור (יחסית למחפר) לא יכלו לבוא לידי ביטוי בנסיבות. 

 

לטענת מנהל המחצבה במועד הרלוונטי, העד יחיאל קומיסר, וכן העד אבני יובל נהגו לבדוק לאחר פיצוץ האם יש סלעים רופפים. משך הבדיקה בין חמש ושבע דקות (עמ’ 64 ש’ 25).

נוהג זה מיושם לאחר פיצוץ באתר החציבה עצמו אך אינו מיושם שעה שמבוצע פיצוץ באתר סמוך אחר בתוך המחצבה.

נוכח העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי זעזועים הנגרמים אפילו על ידי משאית נוסעת יכולים לגרום להתמוטטות ניתן לקבוע כי הנוהל לפיו אין מבוצעת בדיקה בעת פיצוץ באתר קרוב לאתר העבודה מהווה הפרה של חובת הזהירות אשר נועדה להגן על מי שנמצא בתחום המחצבה.

 

זאת ועוד, בתקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן) תשכ"ח-1965 (להלן: התקנות, סעיפים רלוונטיים צוטטו בסיכומי טענות התובעת) נקבעו כללים בסיסיים להבטחת בטחונם של השוהים באתר.

בין היתר נקבעת החובה לנקות את השטח המיועד לחציבה מחומר רופף עד הסלע; נקבע שיפוע מירבי (45 מעלות); נקבע גובה מקסימלי של קיר החיצוב ועוד.

 

כן נקבעו כללים אשר נועדו להבטיח את בטיחות מפעילי ציוד מכני (ראה תקנה 15 לתקנות).ב עוד נקבעה בהמשך בתקנה 20 לתקנות חובת מנהל המחצבה או מי שמונה לצורך זה כי "...יערוך מדי יום ביומו, לפני תחילת העבודה בקורת בקיר החצוב בקשר לחומר הרופף וידאג להסרתו בדרך בטוחה..." מחומר הראיות עולה, כי הנתבעת לא דאגה לבצע בדיקת בקורת כנדרש לפני תחילת יום העבודה וכי גם לאחר ביצוע הפיצוץ נערכה בדיקה שנמשכה בין חמש לשבע דקות. משך הבדיקה נראה בלתי סביר בעליל. מכאן שהתנהגות הנתבעת מלמדת על הפרת החובה המוטלת עליה בתקנות כמחזיקה של המחצבה כלפי הנמצאים בתחומה.

 

בכתב התביעה וכן בסיכומי טענותיה טענה התובעת כי חל על המקרה הכלל "הדבר מעיד על עצמו" בהתאם להוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כידוע כלל זה קובע שלושה תנאים מצטברים אשר בהתקיימם עובר על כתפי הנתבע הנטל להוכיח כי לא היתה התרשלות מצדו. לפי עדות מפעיל המחפר בטרם החל בעבודתו הבחין בסלעים מסוכנים. לכן פנה לממונה על המחצבה והיסב את תשומת לבו למצב המסוכן ברם לטענתו נצטווה להמשיך בעבודה (שכן נאמר לו כי אם הוא מפחד אין לו מה לחפש במחצבה).

 

מכאן, שהתובעת, שמפעיל המחפר נציגה, ידעה היטב על הסכנה הטמונה בשיטת העבודה של הנתבעת וצפתה אפשרות של תאונה גם אם לא אירוע כפי שהתרחש בפועל.

 

אשר על כן נותר בידי התובעת הנטל להוכיח כי הנתבעת התרשלה. בעניין זה, לאחר שמיעת ראיות הצדדים העמידה הנתבעת את המחלוקת בשאלה אחת בלבד, והיא האם אירוע המפולת היה צפוי מבחינתה.

לטענתה, לא ניתן היה לצפות מראש את אירוע המפולת שכן לא ניתן היה להבחין בסדקים בסלע וחרף הנסיון רב השנים בניהול מחצבות במקומות שונים בארץ לא התרחש אירוע דומה בעבר. אין לקבל טענה זו.

 

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי אין המזיק חייב לצפות את הנזק שאירע בפועל על כל פרטיו אלא "די בכך שסוג הנזק והליך התרחשותו צפויים באופיים הכללי".

 

בשל שיטת עבודת הכרייה, האפשרות שכתוצאה מפיצוץ יגרמו סדקים, לעתים בלתי גלויים לעין בין משום עוביים ובין משום ששכבת האדמה הסתירה אותם וכן נוכח העובדה שגם זעזועים בלתי משמעותיים עלולים לגרום להתמוטטות, גם אם קטנת ממדים ביחס למקרה דנן כמו גם העובדה שתתכן מפולת בזמן פיצוץ הרי שבאופן כללי סוג הנזק והליך התרחשותו צפויים.

לפיכך יש לקבוע כי הוכחה רשלנותה של הנתבעת ועל כן היא חבה כלפי התובעת בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מרשלנות זו.

banner 3d