121. קבלן השיפוצים יוסף רוטשטיין חויב לשלם סך של כ- 130,000 ₪ בגין ליקויי בניה ועגמת נפש ​

קבלן השיפוצים יוסף רוטשטיין חויב לשלם סך של כ- 130,000 ₪ בגין ליקויי בניה ועגמת נפש למשפחה אשר הייתה מיוצגת ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן , אשר הזמינה ממנו שירותי בניה

 

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

 

התובעים הזמינו מהנתבע שירותי בניה של עבודות הבניה הפנימיות והגמר של הרחבת יחידת מגורים קיימת ושל שלד יחידת מגורים נוספת .

הנתבע, התובע שכנגד ומגיש ההודעה לצד שלישי עוסק בתחום השיפוצים, הוא אינו קבלן רשום,  ובין התובעים באמצעות התובע 1 נכרת חוזה לביצוע עבודות הגמר בהרחבה.

 

עם סיום ביצוע העבודות פנה התובע 1 במיסרונים לנתבע וביקש ממנו להגיע ולטפל בליקויים בבנייה. מהמיסרונים עולה שהנתבע היה עסוק באותה עת ולא מצא זמן להגיע אל בית התובעים לצורך טיפול בליקויים אלו.

 

לטענת התובעים, במהלך העבודה התעלם הנתבע מהערות התובעים בע"פ לגבי הליקויים והפגמים בעבודתו וביצע עבודה רשלנית ולא מקצועית. עם סיום העבודות על ידי הנתבע נותרו ליקויים, פגמים ואי התאמות רבות אשר הנתבע לא תיקן.

 

לטענת הנתבע,  מרבית הליקויים הנטענים נבעו מכשלים בעבודת מהנדס הבנייה שייעץ לתובעים או קבלן השלד. בנוסף נותרו התובעים חייבים לו כסף שטרם שילמו, ומאחר ומדובר בחיובים שלובים אין הם יכולים לבוא אליו בדרישות לפני שמילאו את חובם. לטענתו חייבם לו סכום נוסף הנובע מטעות סופר בגין טעות בחישוב הכמויות או פריטים שנשמטו, ותשלום עבור עבודות שביצע עבורם ב"מתנה" מתוך קשרי ידידות ששררו וכעת לאור התנהגותם הלא ראויה מבקש לחייבם בגין עבודות אלו. כל הסכומים שנקב בהם בהצעת המחיר אינם כוללים מע"מ ויש לשלם המע"מ.

 

הוא מתרעם על כך שהתובעים אומדים את הליקויים בהתאם למחירון דקל, על אף שהמחירון והמחירים שנתן להם היו נמוכים משמעותית ממחירי השוק ודורש שאם אומדים את תיקון הליקויים לפי מחירי השוק, שישלימו לו את המחיר לפי אותו ערך זה ולכן יש לשלם לו סכום נוסף של 161,476 ₪. לחילופין, יש לאמוד הליקויים בהתאם לסכומים שסיכמו ביניהם.

 

לטענתו חלק מהליקויים נובעים מעבודות אינסטלציה אשר התובע 1 לקח על עצמו.

 

הנתבע הגיש בשלב מאוחר יותר חוות דעת של המהנדס יהודה זנגנפור מטעם חברת הדס ביקורת מבנים, מיום 31.10.16 וממנה עלה כי רמת הגימור סבירה וכי חלק מהליקויים נובעים מעבודות השלד. עלות ביצוע התיקונים באחריות הנתבע הנה 8,745.7 ₪ והם יארכו כשבועיים.

 

לאחר שהוגשה חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט, הגיש הנתבע כתב הגנה מתוקן ושלח הודעות לצדדים שלישיים. בכתב ההגנה המתוקן טען שיש לקזז את הסך 161,476 (התאמה למחירון דקל) או לחילופין את הסך 73,039.

 

בכתב התשובה מודים התובעים כי נותרו חייבים סכום של 5,580 וטוענים שביקשו לשלמו לנתבע לאחר שישלים את הטיפול בליקויים. הנתבע בחר לוותר על הסכום ולא לתקן הליקויים משיקוליו. לטענתם לא קיבלו דבר במתנה. הנתבע תמחר כל עבודה שביצע וקיבל עבורה תשלום לו בהתאם, וגם כאשר בוצעו דברים שלא נכללו בהצעת המחיר שילמו לו על כך. הנתבע לא סיפק להם שירות אדריכלי.  כלל לא דובר על מע"מ והיה ברור שהכספים כוללים מע"מ הנתבע היה "להוט" לקבל כל שקל ולא ייתכן ששקט שנה וחצי עד אשר הוגשה התובענה. הנתבע לא היה מעוניין לקבל מע"מ כדי לא להוציא חשבונית מס .

 

בכתב התביעה שכנגד טען הנתבע שסיפק לתובעים תכנון אדריכלי ועבודות שיפוץ נרחבות בהתאם לחוזה שהתבסס על הצעת מחיר שסוכמה ביניהם. במהלך ביצוע העבודות דרש התובע 1 תוספות שונות וביטל חלק מהעבודות. הוא מפרט את העבודות שביצע ותובע הפרש תמורה בגין טעות בתמחור חלק מהעבודות שביצע העולה לסך של 29,920 ₪. דורש תמורה עבור עבודות שביצע ללא תמורה במתנה לאור יחסי הקרבה ששררו בין הצדדים וכעת מבקש תמורתן ועותר לביטול המתנה. שווי מתנה זו הינה 6,010 ₪; תובע יתרת החוב לפי הסכמת הצדדים בסך 13,580 ₪ ותוספת מע"מ בשיעור 17% בסך 65,631 ₪ (מתוכם 56,709 ₪ בגין עבודות שאינם שנויים במחלוקת); שכר טרחה בגין עבודתו האדריכלית בסך מוערך של 5,000 ₪  ושכר בגין תיקון המדרגות שביצע ב"התנדבות" כי היה מדובר על טעויות של צדדי ג', מוערך בסך של 13,600 ₪. כדי למנוע עשיית עושר ולא במשפט, להביא לקיום החוזה בסכום ראוי ולתקן טעות סופר והתנהגות לא ראויה של מקבל המתנה יש לחייב התובעים לשלם לו את הסך 133,741 ₪.

 

לטענת התובעים מדובר בניסיון נפסד של התובע להוציא מידם כספים שלא מגיעים לו ובהצבת משקל נגד לתביעה העיקרית. הם דוחים את טענות הנתבע , טוענים שמעולם לא ביקשו ממנו ייעוץ אדריכלי, שזאת חוצפה ועזות מצח לדרוש כסף כשנה וחצי לאחר סיום העבודות. שהוא דורש כסף על דברים שכלל לא נתן או ביצע וכי עבודות שביצע ולא הופיעו בתחשיב קיבל תמורה עבורן. מודים שנותרו חייבים סך של 8,000 ₪ בלבד אותם התכוונו לשלם בסיום ביצוע התיקונים, אך לאחר שהנתבע נוכח שעלות ביצועם גבוהה מסכום זה פשוט נעלם מהשטח ולא נשמעה ממנו מילה עד להגשת התובענה. אכן היה ידיד, אך לו הצעת המחיר הייתה גבוהה, ייתכן ולא היו בוחרים להתקשר עמו. הסכום הכללי המופיע בהצעת המחיר בסך 778,00 ₪ לא נובע מטעות סופר אלא בסכום שנותר מהצעה קודמת כפי שהנתבע הסביר להם. הסכומים כללו את המע"מ הוא לא נתן להם מתנות, ולא מדובר בטעות סופר אלא בתמחורו של התובע וכל הסכומים שולמו לו בהתאם לדרישותיו. הנטל להוכיח שמדובר בטעות סופר הוא גבוה ומוטל על הנתבע, ובענייננו לא מדובר בשגיאת כתיב. כל טענותיו נולדו רק בעקבות התביעה לאחר שלא אמר דבר במשך שנה וחצי.

 

התובעים מודים שנותרו חייבים לנתבע סך של 9,780 ₪ (5,580 ₪ חוב שנותר וכן 4,200 בגין טעות סופר) ועל סכום זה אין מחלוקת.

 

ביום 20.2.17 מונה מהנדס מומחה מטעם ביהמ"ש ליתן חוות דעתו בקשר לליקויים בביצוע עבודות הבניין שבבית התובעים. בחוות דעתו התייחס המומחה לחוות הדעת מטעם לתובעים והתבסס על ממצאים בעקבות ביקור שערך בנכס ביום 25.5.17 , דרכי טיפול ואומדן עלויות.

 

המומחה התייחס בחוות דעתו לליקויים אשר הצדדים הסכימו שאינם באחריות הקבלן. הוא מצא בעיקר ליקויים המצריכים, מילוי, איטום  ותיקוני טיח וליקויים בהרכבת החלונות. נמצאו ליקויים במחסן, במרפסת, בחדר המדרגות והליקוי המשמעותי ביותר נמצא בגג שם גג הרעפים נבנה ללא הבליטות המתבקשות  בהיקף קירות החוץ והרכבת מערכת לניקוז מי גשמים פתוחה בצמוד לקירות החוץ ולקצה הגג – ביצוע שנעשה שלא בהתאם לתכנית.  בדירה של התובע 1 ובתם של הנתבעים 2 ו-3 נמצאו ליקויים בהול הכניסה, במטבח, במטבח ובחדרים. באשר לליקויים בקרניזים העיר המומחה שלא הכניס ליקויים אלו לתחשיבו.

 

נמצא כי בנכס ליקויים שתיקונם נאמד בסך של 125,395 ₪  לרבות פיקוח הנדסי, אך מאחר והדרישה הכספית בחוות דעת התובעים הנה לסך של 113,487 ₪ העמיד את הגובה הסופי שמאושר בחוות דעתו על סכום זה.  נראה כי כלל הליקויים של המומחה מתייחסים לעבודות הגמר ולא לעבודות השלד וניתן להבין זאת מאופי הליקויים ודרכי תיקונם.

 

העדויות:

 

מטעם התובעים העידו העדים כדלקמן:

 

תחילה נחקר בחקירה נגדית המהנדס דב דוד. מעדותו עלה כי לפי התקן הנקזים במרפסת היו אמורים להיות ברצפה, וההכנה הייתה צריכה להיות בשלב היציקה. הוא בדק את השיפועים במרפסת בעזרת פלס דיגיטלי ולא ביצע הצפה וחלק מהריצוף היה בשיפוע מתחת לתקן. הוא לא פירק אריחים, ואריח אחד היה מפורק, אך לא חשב לצלם זאת.  הוא  הבחין בסימני רטיבות על הקיר בשני מקומות אחד מהם בחדר המדרגות. הוא אמד את הליקויים שבהם הבחין ולא מתעסק בשאלה האם התמורה ששולמה הייתה ראויה. כשהציע לאטום עם ביטומסיל נקט בשם של חומר אקראי, אך ניתן לעשות זאת גם באמצעות חומרים דומים אחרים וכל החומרים נעים סביב אותה עלות. המצב היום החמיר פי כמה וכמה לעומת המצב שתואר בחוות הדעת. הרטיבות במדרגות חדרה הן מהדלת והן בשל העדר רולקות ואיטום. גם הקירות מחדירים מים וישנה עליה קפילרית של המים שיכולה להגיע עד לגובה מטר. יש צורך במאחז יד ולא רק במעקה משום שמדובר במדרגות רחבות. המזחלות בגג לא היו מחוברות והתקן מחייב זרימת מים חופשית בהן. היו בעיות באיטומי החלונות, צורך בוונטה משום שגודל החלון בחדר השירות ובית השימוש היה קטן מהתקן וזהו הפתרון הזול ביותר. את הוונטה מתקין הבנאי והחשמלאי מחבר אותה.  אין תקן לאבן חברון אך יש צורך שלא תהיה חדירת מים ונהוג לסתום בדבק שיש חורים קטנים.

בחקירתו החוזרת העיד שגם היום ניתן ליצור נקזים תקניים בעלות שציין. שיש צורך שמפקח יפקח על עבודות האיטום, אך אין חובה חוקית להעסיק מפקח.

 

 

התובע 1 אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו חזר על האמור בכתב התביעה, תאר את הימשכות הבנייה ומהלכה ואת הליקויים שנותרו. הוא מודה שהם נותרו חייבים סך של 8,930 ₪ אותו עכבו עד להשלמת העבודות ותיקון הליקויים.

  

התובע 2 אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כי נפגש עם הנתבע יחד עם התובע 1 בתחילת ינואר 2014. כי ביום 11.5.14 הנתבע החל לעבוד וכי מי שהתנהל בעניינים הכספיים מול הנתבע היה התובע 1..

  

הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית ממנו עלה כי  התנהל רק מול התובע 1  וגם נקשר עימו בחוזה. לטענתו התובעים 2 ו-3 ביקשו במהלך העבודה הסברים  וחוו דעתם על כל צעד ושעל.  המהנדס ביקר באתר פעמים רבות ופיקח על הבנייה והיה מספק פתרונות לסוגיות שונות. הוא ניסה לרצות התובעים למרות שהוא בהפסד. הוא "שיפוצניק" ומעולם לא התיימר או הציג עצמו כקבלן בנייה. נדרש לבצע עבודות גמר בהתאם לתשתית הקיימת ובכפוף למפרט שקבע התובע 1 על פי הכוונת המהנדס מטעמו. הוא לא לקח אחריות הנדסית כמפקח או כקבלן בשום שלב. התובע זלזל בפתרונות שהוא הציע והשתמש בו כדי לרכוש חומרים אצל ספקים שונים.  הוא לא נתן אחריות לעבודות קבלן השלד. התובע 1 לא דאג להשלים עבודות החשמל והאינסטלציה קודם לשלב הטיח והריצוף. הדבר הביא לעיכוב בעבודתו ולבטלת עובדים. ואין הוא קשור לעבודות אלו. המחירים הנקובים אינם כוללים מע"מ והדבר היה ברור לתובע 1 והוא אישר זאת בתצהירו. הוא ביצע עבודתו נאמנה והכשלים הביצועיים והתכנוניים של בעלי המקצוע האחרים לרבות התובע 1 עצמו, הם שהיוו לתובעים מכשול והסבו את הנזק. התובע השתמש בפיגומים במשך שלושה שבועות כדי לבצע בעצמו את עבודות האינסטלציה ולא שילם עבור השכרתם בעת העיכוב. הוא הפסיד כסף רב כשביקש לתקן ליקויים קיימים שנוצרו מטעויות תכנוניות או של קבלן השלד. התובע 1 ביקש לחסוך כל הזמן בעלויות וזה מה שגרם להרבה מהליקויים. כך למשל במדרגות התובע לא הסכים לשלם שכר ראוי ולכן התובע 1 ויתר על רובה ופנלים. התפוררות הטיח נבעה מרצון התובע 2 לחסוך בכסף ובשלב שיוף והכנת הקיר. אין לו אחריות להתקנה של רב בריח ולליקויים שנבעו בעבודת התקנת הדלת. לא הוכח שהעדר השיפועים במרפסת גורמים לנזקים ולא ניתן היה ליצור שיפועים לאור גובה פני הבטון והתובע ביקש לחסוך  וסירב להגבהת גובה הריצוף בבית.

 

בחקירתו הנגדית העיד הנתבע שהתובעים 2 ו-3 היו מעורבים בבנייה וקיבלו הסבר לגבי כל פעולה שביצע. ההתקשרות עצמה נעשתה דרך התובע 1. הצעת המחיר נמוכה בהרבה ממחיר השוק והתמחור נעשה בטעות. הוא קישר בין התובעים לקבלן השלד אך אין לו שום היכרות עמו. הוא ביצע את כל העבודות המופיעות בהצעת המחיר הסופית ואת רוב עבודות הבניה והגמר בבית. מבחינתו התובע 1 הוא היזם של הפרויקט. הוא לא הביא קבלות ולא הגיע לתקן מפני שהתובעים איימו שיתבעו אותו. הוא לא כתב את סכום המע"מ בהצעות ולא חישב אותו בשל טעות. הוא היה לאחר הבנייה כ-3 או 4 פעמים בבית התובעים לצורך תיקוני טיח, צבע  ואיטום חלונות. לא הראו לו  נזילות. הוא לא אמר שחייבים לו עוד כסף וכל הדרישה הנוספת נולדה לאחר התביעה ובשל העובדה שתבעו אותו. העבודה התנהלה באופן חברי. לא ביקשו ממנו להזיז את קורות הגג והם יכלו לבקש או להזיזם באופן עצמאי. הוא קיבל את מפרט הגג של המהנדס אך בנה לפי נ/6 שהיא תכנית שהוציא מהאינטרנט וגם לא בנה בדיוק לפיה אלא  באופן חלקי. הוא גבה 12,000 ₪ עבור הפיגומים והשאיר אותם בשביל עבודות האינסטלציה ולא בשביל בניית הגג. הוא לא זוכר מדוע יש פער בין הזמנת החלון, לחלון בתכנית ולחלון בפועל. לא תמיד עבד לפי התכנית אלא לפי המצב בשטח. היו לו אילוצים בגג והוא ניסה לחסוך כסף לתובעים, ארגז רוח ויציאה לכחצי מטר מהמבנה היו מייקרים את הגג משמעותית.

  

למרות שנתתי לב"כ הנתבע הזדמנות נוספת להגיש חוות דעת מטעמו, התובע בחר שלא לעשות כן, ובדיון שנערך ביום 20.2.17 הסכים ב"כ התובעים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אך ב"כ הנתבע ביקש להתייעץ עם לקוחו וביקש לדעת את זהות המומחה שברצון בית המשפט למנות. לפיכך הוריתי על מינוי ללא קבלת הסכמה נוספת של ב"כ הנתבע  וקבעתי שזהותו תקבע בשלב מאוחר יותר. לאחר שהוגשה חוות הדעת ויתר ב"כ הנתבע על זכותו למשלוח שאלות הבהרה למומחה ולזימונו לחקירה נגדית וכפי שפירטתי בהחלטתי רק לאחר סיום שמיעת ראיות התביעה טען שברצונו לעשות כן ובקשתו נדחתה.

  

מאחר והסכמת שני הצדדים למינוי המומחה ניתנה כמפורט לעיל ומאחר וב"כ הנתבע ויתר על חקירת המומחה מטעם בית המשפט ומשלוח שאלות ההבהרה, סבור אני כי מדובר בחוות דעת מכרעת אשר סטייה ממנה תעשה במשורה ובמקרים נדירים.

 גם בענייננו לא מצאתי כל סיבה מדוע לסטות מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט במיוחד כאשר לא הוזמן לחקירה נגדית על ידי מי מהצדדים, ואני סבור כי  על הנתבע לשלם לתובעים את הסך  113,487 ₪ במלואו כאשר סכום זה כולל מע"מ.

  

עדויות הצדדים חיזקו חוות דעת זו ועדות הנתבע חיזקה טענות התובעים. הוכח כי הנתבע איבד זכותו לבצע התיקונים, לאחר שהתבקש לתקנם אך מיאן להגיע וחסם את מכשירו הסלולרי מלקבל שיחות מאת התובע 1, כפי שהודה בכך. הוא אף התעלם מהמכתב שנשלח על ידי בא כוח התובעים בטרם הוגשה התובענה. הוכח שהנתבע היה אחראי על בניית או השלמת הבנייה בכל אחד מהרכיבים בהם נמצא ליקוי, וכי גם ככל והיה ליקוי בשלד או בתכנון, היה ניתן להתגבר עליו בשלב בו הועסק הנתבע, וגם כיום. הוכח שהנתבע לא עבד לפי התכניות אלא כפי שמצא לנכון. מרבית הליקויים נולדו מעבודת התובע או החלטותיו, ועל כן עליו לשאת בעלויות אלו. לא מצאתי לנכון "להפחית" שווי עלות התיקונים בהתאם למחירון על פיו תמחר הנתבע את עבודתו, והנתבע לא הוכיח לפי איזה מחירון פעל.

  

מסכומים אלו יש לקזז את הסך 9,780 אשר הודו הנתבעים כי נותרו חייבים לנתבע וגם את הסך 8,000 ₪ אשר התובעים טענו ששולמו לנתבע, אך לא החתימו אותו על סכום זה בדומה להחתמתו לגבי סכומים אחרים, לכן לא הרימו הנטל להוכיח כי סכום זה שולם. בסך הכל יש להפחית מהסך 113,487 ₪ את הסך 17,780 ₪, כך שבגין הליקויים על הנתבע לשלם לתובעים את הסך 95,707 ₪ .

  

מהעדויות עולה שלתובעים נגרמה עגמת נפש עקב הליקויים הרבים בבנייה וסירוב הנתבע לתקן הליקויים. סבור אני שהפיצוי בסך 20,000 ₪ בגין עגמת נפש הנו סכום ראוי בנסיבות העניין.

  

לאור כל האמור לעיל, בתביעה העיקרית על הנתבע לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך 115,707 ש"ח.

 

678313שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.