108. חברות קבלניות יוסף לוינסקי ושות' בע"מ ואורן השקעות בע"מ חויבו ביום 31.8.14 לפצות רוכש דירה בגין ליקויי בנייה עגמת נפש וכו' בסך של כ-73,000 ₪​

חברות קבלניות יוסף לוינסקי ושות' בע"מ ואורן השקעות בע"מ חויבו ע"י בית משפט השלום בת"א ביום 31.8.14   לפצות רוכש דירה אשר היה מיוצג ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת גן בגין ליקויי בנייה עגמת נפש וכו' בסך של כ-73,000 ₪

 

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין 

 

התובע פנה למומחה מטעמו, אשר העריך כי עלות תיקון הליקויים בדירה הינה בסך 67,628 ₪ (להלן: "מומחה התובע"). 

 

בכתב התביעה דרש התובע את תשלום מלוא עלות תיקון הליקויים על פי קביעת מומחה התובע, החזר שכר טרחת המומחה בו נשא, עלות שהייה במלון, פינוי תכולת הדירה ואחסונה במשך תקופת התיקונים בדירה, ופיצוי בגין עוגמת נפש.

 

בתצהיר ובסיכומים מטעמו ביסס התובע את רכיב עלות תיקון הליקויים על פי קביעות  מומחה ביהמ"ש, כפי שיפורט בהמשך.

 

בנוסף, ביקש התובע שלא לאפשר לנתבעות לבצע את תיקון הליקויים בעצמן, אלא לקבוע חיוב כספי תחתיו, וזאת מאחר שלשיטתו, הנתבעות איבדו את זכות התיקון .

 

למעשה, חלוקים התובע והנתבעות בשתי סוגיות עיקריות:

 

הסוגיה הראשונה הינה שאלת אופן התיקון המיטבי  של הריצוף הפגום.

 

כאמור לעיל, קבע המומחה בחוו"ד מומחה ביהמ"ש כי יש לפרק את הריצוף בחדרי השינה ובסלון ולהחליפו בריצוף חדש. בתשובות לשאלות ההבהרה מטעם הנתבעות, התבקש המומחה ליתן דעתו לשתי חלופות תחת החלפת הריצוף בחדרי השינה והסלון:

 

חלופה אחת הועלתה ע"י מומחה הנתבעות הינה פירוק הריצוף בחדרי השינה ושימוש באריחים שפורקו לצורך החלפה סלקטיבית של אריחים פגומים בסלון, כאשר בחדרי השינה יותקן ריצוף חדש.

 

בתשובתו (כמו גם בחוות דעתו) קבע המומחה שניתן ליישם את הצעת מומחה הנתבעות "אולם לאור מספרם הרב של האריחים הפגומים, עדיף לפרק גם את ריצוף הסלון" (עמ' 16 לחוו"ד מומחה ביהמ"ש ותשובה 2 לתשובות המומחה מיום 18.6.12).

 

חלופה נוספת שהועלתה ע"י הנתבעות הינה ביצוע הדבקה של ריצוף חדש על גבי הריצוף הפגום.

 

בתשובתו ציין מומחה ביהמ"ש כי קיימת אפשרות להדביק ריצוף חדש על הריצוף הקיים, דבר אשר ייתר את הצורך בפירוק הריצוף והחלפתו. עוד אישר המומחה כי מן האמור לעיל עולה, כי ישנן שלוש דרכים לטפל בבעיית הריצוף הפגום:

א. החלפה כוללת של הריצוף בתוספת פיצוי בגין דיור חלוף ופינוי תכולת הדירה (להלן: "אפשרות א'").

ב. פירוק חלקי של הריצוף והחלפה סלקטיבית בעלות (להלן: "אפשרות ב'").

ג. הדבקה של ריצוף חדש על גבי הריצוף הפגום (להלן: "אפשרות ג'").

 

הדרך המועדפת על התובע הינה אפשרות א' ועל כן לשיטתו יש לפסוק את מלוא הסכומים המצוינים בחוו"ד המומחה הכוללת, לרבות החלפת הריצוף במטבח ובמרפסת, ובתוספת פיקוח הנדסי, מע"מ והוצאות בגין דיור חלופי.

 

הדרך המועדפת על הנתבעות לתיקון בעיית הריצוף הינה אפשרות ב' או ג'. כמו כן, טוענות הנתבעות כי אין מקום להחלפת הריצוף במטבח ובמרפסת, שכן המומחה לא אישר החלפות אלה  אלא רק נקב בעלות שלהן בתשובות לשאלות ההבהרה מטעם התובע.

 

בנוסף, טוענות הנתבעות שאין לפסוק פיקוח הנדסי ומע"מ וכי יש להפחית מכל סכום שייפסק 30% וזאת משום שלטענתן לא קיבלו הזדמנות נאותה לביצוע תיקונים בדירה.

 

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי באופן מעמיק בחוו"ד המומחה הכוללת, הריני קובעת כי הדרך העדיפה לתיקון בעיית הריצוף הינה אפשרות א', היינו- על ידי התקנת אריחים חדשים הן בחדרי השינה והן בסלון.

 

ראשית, יש לציין כי מומחה ביהמ"ש בעצמו העדיף דרך זו, שכן ציין אותה במפורש בחוות דעתו (עמ' 16). אומנם המומחה קבע בתשובות לשאלות ההבהרה מטעם הנתבעות, כי קיימת אפשרות של הדבקה אולם לא מצאתי כי הוא ציין שדרך זו עדיפה על פני החלפת הריצוף.

 

זכות התיקון

 

הנתבעות טוענות שלא ניתנה להן הזדמנות נאותה לבצע תיקונים בדירה. לטענתן הוכח כי הן לא התעלמו מהצורך בביצוע תיקונים אך התובע סירב לקבל כל הצעה שהיא, הציב תנאים בלתי סבירים ודרש לבצע תיקונים החורגים באופן ניכר מהמתחייב. לאור האמור, טוענות הנתבעות כי "יש להפחית לכל הפחות 30% מכל סכום שקבע מומחה בימ"ש" וזאת בשים לב לכך שהסכומים בחוות הדעת הינם מחירים לקבלן מזדמן (סעיף 57 לסיכומי הנתבעות).

 

התובע טוען כי הנתבעות איבדו את זכותן לבצע תיקונים בדירה וזאת מפני שזכות התיקון "שמורה אך ורק לקבלן המודה בקיומם של הליקויים ומבצע תיקון בפועל של הליקויים ואינו מזלזל בפניות הדיירים." זאת, לשיטת התובע, לא התקיים בענייננו. (סעיף ב(1) לסיכומי התובע).

 

בנסיבות המקרה דנן, הריני מקבלת את עמדת התובע.

 

בענייננו, ניתנו לנתבעות הזדמנויות לתיקון עוד בטרם הגשת התביעה, ואף אין מחלוקת שנעשו ניסיונות שונים לפתור את בעיית הכתמים על הריצוף. ב"כ הנתבעות ציין בעצמו בעת חקירת התובע כי היו בדירה ביקורים חוזרים ונשנים:

 

לאור האמור, נראה כי התובע עמד בדרישה למתן זכות נאותה לנתבעות לתקן את הליקויים.

 

זאת ועוד. הנתבעות טענו כי התובע סירב לקבל כל הצעה שהוצעה על ידן והעלה תנאים בלתי סבירים. יחד עם זאת, ההצעות שהועלו על ידי הנתבעות היו הדבקת ריצוף חדש על גבי הריצוף הפגום או החלפה סלקטיבית של הריצוף (אפשרויות ב' ו-ג' כפי שצוינו בפרק הקודם). בנסיבות אלה, ולאור קביעותיי בפרק הקודם בדבר הדרך המיטבית לטיפול בבעיית הריצוף, נראה כי סירובו של התובע להצעות אלה היה סביר ואין לזקוף זאת לחובתו.

 

אשר על כן, הריני קובעת כי הנתבעות איבדו את ההזדמנות לתיקון הליקויים על ידן ומטעם זה, אין לקבל את עמדתן בדבר הפחתה משיעור עלות התיקונים כפי שנקבעו לעיל.

 

דיור חלופי

 

מומחה ביהמ"ש קבע כי לצורך ביצוע התיקונים יידרש דיור חלופי למשך 7 ימים.

 

לאור קביעתי לעיל, כי יש לבצע החלפת ריצוף בסלון ובחדרי השינה, הריני מאמצת אף את קביעת המומחה באשר לצורך בפינוי הדירה.

 

לעניין עלות פינוי המיטלטלין והחזרתם לדירה-בתשובות לשאלות ההבהרה מטעם התובע, ציין המומחה כי "עלות פינוי הדירה והחזרת מטלטלין מוערכת ב-4,000 ₪" (תשובה 4).

 

בנסיבות העניין, הריני מעמידה את הפיצוי בגין הדיור החלופי, כמו גם פינוי והחזרת תכולת הדירה על סך כולל של 7,500  ₪.

 

 

עוגמת נפש

 

התובע מבקש כי ייפסק לו פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין עוגמת הנפש הרבה בשל התנהלות הנתבעות  בכל הקשור לבניית הדירה, הליקויים הרבים וחוסר הנכונות לתקנם. לטענת התובע "בנסיבות תיק עצמת הזלזול וההתעלמות של הנתבעות מהתובע היו גבוהות בצורה חריגה ביותר, דבר שגרם לתובע ולמשפחתו עגמת נפש מרובה, שבגינה עליהן לפצותו בסכום הנתבע." (סעיף ג(1) לסיכומי התובע).

 

לטענת הנתבעת אין מקום לפצות פיצוי בשיעור כה גבוה, שכן הליקויים שמצא מומחה ביהמ"ש, למעט נושא הריצוף, הינם מינוריים "ואין בהם פגיעה באיכות החיים של התובע ומשפחתו" (סעיף 60 לסיכומי הנתבעות). עוד מציינות הנתבעות כי יש להתחשב בכך שהיו מוכנות לבצע תיקונים עוד בטרם הגשת התביעה והתובע הוא ששלל מהן לעשות כן. 

 

בהתחשב במכלול הנסיבות, הריני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע בגין עוגמת נפש סך של 5,000 ₪.

 

סיכום ביניים – התביעה העיקרית

 

הנתבעות ישלמו לתובע, בגין עלות תיקון הליקויים סך של 40,911 ₪.הנתבעות ישלמו לתובע, עבור דיור חלופי לרבות הוצאות העברה, סך של 7,500 ₪. הנתבעות ישלמו לתובע בגין עוגמת נפש סך של 5,000 ₪. הנתבעות ישלמו לתובע עבור הוצאות משפט סך של 4,500 ₪. הנתבעות ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בסך 11,800 ₪.